הרמיוני

אני מחכה לתורי, עומדת באולם הגדול וצופה בילדים האחרים מתמיינים. האולם גדול כל כך ותקרתו נראת כמו השמים עצמם. 

קראתי על זה איפהשהו, אם אני זוכרת נכון.. הטילו כישוף על התקרה פה שתיראה אותו הדבר בדיוק כמו השמיים.

אני חושבת על דארקו. על כך שהוא חושב שילידי המוגלים לא טובים כמו טהורי הדם.

מחשבה אחת בלבד עומדת בראשי: אני חייבת להוכיח לו אחרת.

אני לא מקשיבה לשמות הילדים הממוינים.

אני מחכה שיקראו בשמי. אני חייבת להוכיח לו אחרת. אני חייבת.

קוראים בשמו. 

"דארקו מאלפוי!"

מצנפת בקושי נוגעת בראשו וכבר צורחת בחוזקה את התשובה הצפוייה מראש:

"סלית'רין!!!!"

הוא הולך לו גאה אל שולחן של הלית'רינים. כל יושבי השולחן מוחאיםם כפיים בהתלהבות.

חיוך ערמומי על פניו.

בשלב כלשהו קראו בשמם של הארי ורון. הם התמיינו לגריפינדור כמובן. הם דווקא היו נחמדים. אני עדיין מחכה לתורי.

הזמן עובר לאט. אני ממתינה בזמן שקראו להרבה אנשים אחרים לפניי.

ולפתע נשמעת צעקה:

"הרמיוני גריינג'ר!!"

מניחים את המצנפת על ראשי.

אני שומעת קול בראשי:

אז.. הרמיוני. אני רואה שבראשך הרבה חוכמה אך גם אומץ. את תוכלי להצליח מאוד בשני הבתים.

אז איזה בית את מעדיפה? גריפינדור או רייבנקלו?

אני חושבת. מצד אחד- הארי ורון נמצאים בגריפינדור. אבל מצד שני- באיזה בית אני יוכל להוכיח לדארקו שה"בוצדמים" טובים בדיוק כמו טהורי הדם?

הוא גם ככה שונא את הארי ורון. וחוץ מזה- אם אני אהיה איתם אז בוודאי לא יהיה לי איך להוכיח לו. 

אני לא יודעת למה זה כל כך חשוב לי אבל אני רק יודעת שאני חייבת להוכיח לו. אני יודעת שאני חייבת. אני חייבת. אני חייבת.

אז לפי מחשבותיך אני מבינה שגריפינדור אינה ההעדפה הראשונה שלך?

זה לא זה.. פשוט... ברייבנקלו יש יותר אנשים כמוני. האומץ הוא טיפשי לעומת השכל. ידע הוא כוח. ודארקו יראה שאי צודקת.

את בטוחה שאת לא שוקלת את דבריך על פי השיקולים הלא נכונים? את נשמעת אובססיבית במחשבותיך לגבי ההוכחה לדארקו. טוב, אז אני מניחה שאני יכולה להכריז שאת תהיי 

ב"רייבנקלו!!!!!"

אני הולכת גאה לשולחן של רייבנקלו. האנשים מוחאים לי כפיים. חיוך ערמומי על פני.

אני מסתכלת לרגע על השולחן של גריפינדור, מחפשת בעיניי את רון והארי.

הם עסוקים בשלהם כמובן.

אני מסתכלת על השולחן של סלית'רין ומחייכת אל כיוונו של מאלפוי.

הוא עוד יראה שאני צודקת.

הוא עוד יראה.

		הפרק הבא