נקודת מבטה של ריינה
ראיתי ילד, בערך בגילי, בעל עיניים חומות ושיער שחור המזדקר לכל הכיוונים. לאחר שהתרוממתי, הוא הושיט את ידו. "אני ג'יימס." "היי, ריינה." לחצתי את ידו, מסמיקה מעט. "רוצה לשבת איתי?" שאל, כנראה מחפש חברים. "בסדר, אני רק אגיד לאח שלי ואבוא." מיהרתי אל סקרופיו, אותו כיניתי 'אח שלי'. "אני יכולה לשבת ליד ילד אחר?" הוא חייך אליי . "כמובן, לכי." הלכתי. ג'יימס באמת חיכה לי באותו מקום. ברגע שראה אותי הוא חייך והושיט לעברי את ידו. לקחתי אותה בהיסוס וחייכתי גם אני. ידו הייתה חמימה ומיד אותה חמימות התפשטה גם בגופי. ג'יימס הוביל אותי לתא והתיישב מול ילד, ככל הנראה בגילו של סקרופיו. הם היו די דומים... "זה אלבוס, אחי הגדול." הסביר ג'יימס. אלבוס הרים את מבטו אליי, חייך ונופף בידו לשלום. התיישבתי ליד ג'יימס, מולו, ודיברנו על המשפחות שלנו. "יש לנו אחות קטנה," סיפר ג'יימס, "קוראים לה לילי. היא קרויה על שם סבתנו המנוחה, לילי פוטר." ברגע ששמעתי את השם 'פוטר' החיוך נמחק מפניי. סובבתי את גבי וקמתי במידית. התקרבתי לפתח התא אך ידיו של ג'יימס מנעו ממני לצאת. הבטתי בו בגועל מעורב עם זלזול. "תוריד את הידיים המטונפות שלך ממני, פוטר!" זעמתי. שני האחים הביטו בי בבלבול, אך ג'יימס הרפה ממני ועל פניו מבט מופתע. יצאתי החוצה במהירות, מחפשת אחר סקרופיו. לאחר חצי שעה של חיפושים מצאתי אותו. נכנסתי לתאו והחלתי לספר לו מה קרה. "היזהרי ממשפחת פוטר-וויזלי." הזהיר אותי. "קרה לך משהו?" לפני שהספקתי לענות, ילד הציץ מפתח התא. "אנחנו מתקרבים להוגוורטס!" יצאנו מהתא בחיפוש אחר תאי שירותים פנויים. לפתע נתקלתי בג'יימס. הוא פתח את פיו להגיד משהו, אך סקרופיו התערב. "עזוב את אחותי בשקט, פוטר! בואי, ריינה." התרחקנו משם. "רואה? עליו דיברתי. אני נשבעת שברגע ששמעתי שהוא פוטר בחרתי משם!" מצאתי תא שירותים ריק. לאחר שהחלפתי את בגדיי למדי הוגוורטס, מיהרתי לתא לקחת את התנשמת שלי בלה.
--------------------
|