הנשיקה האסורה

אני לא מאמינה עלי!!!!

אני,חולת דראמיוני, לא כתבתי פאנפיק אחד עם דראמיוני.

יש לי דראג'יני ויש לי אפילו דראקו/OC אבל לא כתבתי דראמיוני!

זה לא בסדר!

אז הנה אני מתחילה לכתוב.

אני מקווה שיאשרו לי אותו.

נ.ב

לפעמים הפרקים יכתבו בגוף שלישי עם נקודת מבט אחת.

לפעמים הם יכתבו בגוף שלישי עם המון נקודות מבט (כמו הפרק הזה).

ולפעמים הם יכתבו בגוף ראשון עם נקודת מבט אחת.

והזמן הוא השנה החמישית שלהם.

נקודת מבט הרמיוני:

"שיקוי הפולימיצי" אמרה והעיפה מבט מזועזע לעבר הארי.

"מאיפה אני אמור לזכור?" לחש לעברה הארי.

"אני אמרתי את זה אלפי פעמים בזמן שהיינו שם בשירותים!" לחשה לעברו הרמיוני.

"פוטר וגריינג'ר,מה עשיתם שם בשירותים?" שאל מאלפוי בחיוך מעושה על פניו.

"סתום,מאלפוי." קראו השניים.

"דם חדי קרן." רון.

"מה? מה הייתה השאלה?" שאל הארי בלחש.

"הארי,ברצינות? סנייפ שאל מה החומר שרק האדם המרושע ביותר בעולם ישתמש בו בשיקוי." ענה רון.

"איך אתה זוכר את זה?" שאל הארי.

"לא יודע." ענה רון.

"מאלפוי תסתום,שיקוי המת החי," אמרה הרמיוני.

"מה?" שאל הארי.

"אוי הארי,תתרכז, סנייפ שאל שאלה ומאלפוי צחק עליי על זה שקפצתי לענות."

"אה." לחש הארי.

"חמישים נקודות מגריפנדור על חוסר הריכוז פוטר ועל הדיבור הבילתי פוסק שלך." אמר סנייפ.

מאלפוי צחק.

שיעור שיקויים נגמר.

נקודת מבט דראקו:

'זה היה אחד השיעורים הכי משעממים שהיו לי בחיים' חשב דראקו.

הוא נכנס למעונות סלית'רין.

כל המקומות הקרובים לאח היו תפוסים.

הוא התקרב אל תלמיד שנה ראשונה קטן ושמן שישב על הפוף הכי קרוב לאח.

"עוף מפה." אמר דראקו.

הילד צייץ בפחד וברח.

דראקו צחק לעצמו.

"דראקי!" צרחה פרינקסון.

"אוי,לא." הוא נאנח בשקט.

היא התיישבה על הרצפה לידו.

הוא ידע מה הולך להיות ההמשך אחר כך.

והוא לא היה מרוצה מזה.

"פרינקסון,נדבר אחר כך אני צריך ללכת." 

פיו.

הוא הצליח לברוח ממנה.

הוא יצא בריצה ממועדון סלית'רין.

הוא לא הסתכל לאן הוא הולך ו...

נקודת מבט הארי:

צ'ו בכתה.

היא ישבה ליד חברה שלה ובכתה.

הכתפיים שלה קפצו למעלה במהירות.

היא התחילה לשהק.

לאחרונה כל מה שעשתה היה לבכות.

אבל למרות הבכי היא הייתה יפיפיה.

לזה אי אפשר להתחכש.

הארי מאוהב בה.

אילו רק היא הייתה יודעת זאת.

הארי הרכין את ראשו.

הוא הסתובב לאחור וצעד לעבר מגדל גריפנדור ו...

נקודת מבט הרמיוני:

היא יצאה מכיתת הלחשים.

היא בההתה בריצפה.

היא צעדה בלי לשים לב לאן היא הולכת.

היא עשתה פניה חד ו...

בוווום.

היא התנגשה במישהו.

היא עפה לאחור וגבה התנגש בקיר.

היא הרגישה את אותו אדם נופל עליה.

פניו על פניה.

שפתיו פגשו בשפתיה.

הוא נישק אותה.

נקודת מבט דראקו:

אאוץ.

הוא התנגש במישהי.

הם נפלו אחד על השנייה.

היא נישקה אותו.

הוא קם ממנה במהירות.

"מאלפוי,חתיכת אידיוט! איך אתה מעז לנשק אותי!"

"אני? זאת היית את!"

הוא אפילו לא הספיק לראות מי זאת.

הוא חטף אגרוף בבטן.

"תעזוב אותה יא חתיכת-"

(הוא השתמש בקללה די מעליבה)

לרגע דראקו לא הצליח לראות כלום מרוב כאב.

"הארי! אני יודעת מה המצב אבל אל תיתן לו לגרור אותך לרמה שלו." צרחה הנערה.

הארי? רגע זה פוטר? זה אומר שמי שנישקה אותו הייתה...

"הרמיוני,ברצינות! האידיוט הזה מנשק אותך ואת בצד שלו?"

לעזאזל,זאת כן הייתה גריינג'ר הבוצדמית.

"ברור שהיא בצד שלי,הרי היא נישקה אותי!" דראקו אמר.

"איכ אני אצתרך לשטוף את הפה חמישים פעמים,אולי זה לא יספיק." הוא המשיך לצחוק.

"ברור שתצתרך לשטוף אותו. עם סבון. זה הכי חשוב כשיש פה מלוכלך כמו שלך." אמרה גריינג'ר.

היא הסתובבה לכיוון המדרגות והלכה.

ופוטר השתרך מאחוריה,כמובן.

		הפרק הבא