אבל ומוות

אזהרה: פאנפיק ברמה רגשית מטורפת!

עצוב מאוד!!!!!

"האר,אתה לא חייב לעשות את זה." היא לחשה בשקט.

"הארי." היא התחננה.

היא ידעה כמה זה מכאיב לו.

אבל היא לא הפסיקה.

היא לא הפסיקה כי היא ידעה שמה שהארי עומד לעשות יהיה כואב יותר בשביל כולם.

"הארי,בבקשה." היא המשיכה.

דמעות נקוו בעיניה.

"הארי,בבקשה,אני יודעת שהם מתים,כן.אבל יש לך עדיין את רון,את הרמיוני,אותי." ג'יני המשיכה.

היא בכתה.

מתכרבת אל הארי באיטיות צעד אחר צעד.

"את לא מבינה,את אף פעם לא תביני!" הוא צעק עליה.

העיינים שלו התרוצצו וכמעט יצאו מארובותיהן.

שערו המלוכלך נפל על פניו.

פניו היו מרוחות בדמעות זיעה ודם.

עבר רק שבוע מאז סיום המלחמה.

"הארי,אני לא מבינה,נכון,אבל אני יודעת שאתה גם לא רוצה שאני אבין,"

היא עצרה,נותנת לדבריה לחלחל לתודעתו של הארי.

"אבל אם תעשה את זה,אני אבין.הארי,בבקשה,אל תעשה את זה!"

היא המשיכה לדבר עליו בקול שקט.

"הארי,תחשוב על רון,הוא תמיד היה החבר הכי טוב שלך נכון?"

היא נעצרה שוב.

"תחשוב מה יקרה לו אם תעשה את זה."

קולה רעד מבכי.

"ומה אם הרמיוני? בה זה לא יפגע? אתה כמו אח בשבילה,אתה יודע את זה נכון?"

היא משכה באפה.

"ואמא?אתה ממש כמו הבן שלה,היא כבר איבדה אחד,אתה רוצה שהיא תאבד עוד אחד?"

היא התחילה לרעוד.

"ולונה,אתה היית אחד החברים הכי טובים שהיו לה.מה איתה?"

דמעות שתפו את פניה.

"ונוויל,הארי,דווקא עכשיו כשנוויל התחיל לפרוח סוף סוף,הוא רוצה שתראה אותו,אתה היית המורה שלו לחיים!"

ג'יני צעדה עוד צעד לכיוונו.

"ומקגונגל?והאגריד?וסלגהורן?וג'ורג'?וביל?ופלר?ופרסי?ואבא? הארי תחשוב גם עליהם!"

החדר של הארי היה מבולגן,ג'יני כמעט ונפלה.

"לא!את לא אמורה להיות כאן!אסור לך!" הוא צעק.

"את,את אסור לך לראות את זה,ג'יני תסתלקי."

קולו רעד גם כן.

"את לא יודעת מה זה,לאבד את המשפחה שלך לפני שאתה מכיר אותם."

הוא התנשם.

"לראות את כל היקרים לך נופלים,מתים."

ידו,שהחזיקה בשרביט שמכוון לראשו,החלה לרעוד.

"לראות את זה קורה ולדעת,לדעת שהכל באשמתך."

עיניו הביעו כבר הרבה יותר מרק טירוף,הן הביעו גם כעס ואומללות.

"לצפות בהכל מהצד ולדעת שאי אפשר לעשות שום דבר."

הוא הידק את אחיזתו בשרביט.

"עכשיו אני עומד לתקן את זה."

"הארי!ומה איתם?הם מתו לחינם?הם הקריבו את עצמם בשבילך ואתה הורס את זה!?"

ג'יני בכתה ממש.

"הארי,תחשוב רק שניה על מה שאתה עושה."

ניצוץ הבנה הופיע בעיניו של הארי.

הוא הוריד את השרביט.

ג'יני חייכה.

הוא הריכן את ראשו.

"הם מתו בשבילי,אז אני אמות בשבילם!"

הוא כיוון את שרביטו לראשו וצרח.

"אבדה קדברה!"

"לא!!!!"

גופתו של הארי נפלה על הרצפה.

"לא,הארי!"

ג'יני נפלה על גופתו ופרצה בבכי.

היא ידעה מה לעשות.

היא הבינה בבירור.

כאילו קול קטן בראשה אומר לה לעשות את זה.

היא לקחה את השרביט מידו של הארי.

היא כיוונה אותו לראשה ולחשה.

"אבדה קדברה!"

גופתה נפלה ליד גופתו של הארי.

וכך הם נמצאו.

אחד ליד השניה,חסרי רוח חיים.