מרטי פרגולמן

וויתור זכויות לג'יי קיי רולינג

זה היה יום חורפי במיוחד.

גשם המטיר בלא הפסק על

גגות הבתים בלונדון ופתיתי

שלג אחדים החלו צונחים מהשמיים

אל הקרקע ומכסים את העיר בשמלת

חג לבנה. חג המולד עמד בפתח.

מרטי ישב בקדמת האוטובוס ונופף

להוריו לשלום. "תזכור את מה שסיכמנו!"

צעק לו אביו. הוא עתיד היה להישלח לביתו

של דודו, ארווין. ארווין היה מוגל, אך אחותו,

אמו של מרטי, הייתה מכשפה. מאז ומעולם בני

משפחתה של אליסיה לא ידעו שהיא מכשפה,

היא ידעה שהעובדה תבלבל אותם ועל כן שמרה

על כך בסוד. מרטי נאלץ להשלים עם הבחירה

שעשתה אמו ולהתנהג כמוגל במשך חודש שלם

עד שיזכה ללכת לשנת הלימוד הראשונה שלו

בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות. האוטובוס

החל לנוע והוא הביט על אמו שפיזרה לו שלל נשיקות

באוויר. הוא ידע שתתחיל לבכות ברגע שהאוטובוס

יעזוב את הרחוב. הוא נזכר בעוגיות הגזר והאננס

המתוקות שהוטמנו במעמקי מזוודתו וליקק את שפתיו.

לפתע מרטי חש כעס מסוים מבעבע בחזהו. הוא הרגיש

כאילו הוריו נוטשים אותו בכך שהם שולחים אותו לגור

אצל מוגל מסריח. מאז ומתמיד הוא לא אהב מוגלגים.

הבורות שלהם הייתה בלתי נסבלת בעיניו. 

זה היה אחד הדברים שגרמו לו להתחבר לטום רידל.