אהבה אסורה

"מה יש לך היום?" שאל רון.

הארי הרגיש כאילו העירו אותו משינה. "מה?" הוא מילמל לעברו של רון.

"שאלתי, מה יש לך היום? אתה בקושי אוכל ויש לך חיוך מטופש שמרוח לך על הפרצוף." קבע רון.

"אויש, רון! תפסיק להיות כזה מטומטם! אז ספר לי הארי, מי זאת?" שאלה הרמיוני בסקרנות. 

"מה זאת אומרת 'מי זאת'?" שאל הארי.

"נו, זה ברור שהיית עם מישהי אתמול בלילה, אל תחשוב שלא ראיתי אותך מתגנב החוצה." היא קרצה לו.

"מתי ראית אותי אתמול?" הארי נבהל. הוא בדק טוב שאף אחד לא עקב אחריו, איך פספס אותה?

"ישבתי בחדר המועדון והכנתי שיעורים בכשפומטיקה, כששמעתי רעש וראיתי אותך מתגנב החוצה. סוף הסיפור. עכשיו תגיד לי מי זאת." הרמיוני חייכה את חיוך הניצחון שלה.

הגריפינדורי נבהל, הוא לא היה בטוח איך רון והרמיוני יקבלו את העובדה שהוא הומו, או גרוע מזה, את זה שהוא אוהב את מאלפוי- אוייבם המושבע.

למזלו, בדיוק אז דראקו ניגש לשולחן של גריפינדור, כשמאחוריו נגררים קראב וגויל.

"היי, וויזלי!! הספקת כבר לאכול מספיק אוכל בשביל המשפחה שלך? אני רואה שאגרת קצת לאחר כך, מה קרה? מפחד שנגמר הכסף?" קראב וגויל צחקו, והסלית'ריני חייך בשביעות רצון.

"סתום, מאלפוי." אמר הארי.

"היתום התעורר! דבר כשתהיה שווה את זה." דראק רטן והלך משם.

שנייה לפני שנעלם, הארי הרגיש משהו נופל לתוך כיס גלימתו.

"אני שונא אותו." אמר רון בכעס.

הרמיוני הייתה עסוקה כולה בלהרגיע את רון, לכן החליט הארי לנצל את המצב. הוא הכניס את ידו אל כיס גלימתו. אצבעותיו לפתו בחתיכת קלף קטנה.

פגוש אותי בצריף המצווח בעוד 10 דקות.

"אתה בא לשיעור?" שאלה הרמיוני. 

"לא, אין לי כוח לתולדות הקסם... אני מבריז." אמר הארי.

"מה?! אתה חייב לבוא! אסור לך להבריז!" נבהלה הרמיוני.

"עזבי אותו, השיעור הזה משעמם ברמות! נראה לי שאני אבוא איתך הארי." אמר רון.

"לא... מתחשק לי להיות קצת לבד." הארי משך בכתפיו.

"אוף! בוא כבר, רון. אתה לא מבין?" הרמיוני צחקה ומשכה את רון בידיו.

זה היה אחד הרגעים שהארי שמח שהרמיוני היא בת שקולטת רמזים.

הוא לא התעכב יותר מדי ורץ אל עבר הצריף המצווח.

הפרק הקודם		הפרק הבא