על הרכבת

"באיזה תחנה נרד, ליאו?" שאלה קליפסו בקול קצת סדוק וביישן. היא לחשה כדי ששכניהם לחדר לא ישמעו.

"בתחנה הראשונה שתיהיה," השיב. "נסענו כבר שעות ובטח התרחקנו מאד."

ליאו הביט במבט חטוף על חבורת הנערים והנערות המוזרה שישבה לידם.

"איך קוראים לך?" שאל אחד מהנערים המוזרים את ליאו.

"ליאו. ואתה?"

"ליאו? מה זה השם הזה?" צחק הנער, וליאו היה יכול לשים לב שהוא מתחמק מאמירת השם שלו.

"זה השם שלי," השיב ליאו במבט חודר שהשתיק אותו.

"ואיך קוראים לך?"

"קליפסו," השיבה קליפסו בנימה מתוחה, והנער לא ניסה לצחוק עליה.

"אז אתם חדשים, מה?"

"חדשים?" קליפסו לא הבינה.

"שנה שעברה לא באתם לבית ספר והשנה כן, אז אתם בטח חדשים," ציינה נערה אחרת.

"בית ספר?" ליאו לא הבין.

"כ-ן, הגוורטס. איפה הייתם שנה שעברה? בבוטאון?"

"זה רק לבנות," העירה אחת הבנות שבחבורה. "לאיזה שכבה אתם מצטרפים?"

"רגע, פוס זמן!" צעק ליאו והניף את ידיו בפראות. "אנחנו לא בדרך לשום בית ספר! אנחנו בדרך ללונדון, לפתוח מוסך!"

כל החבורה דיברה מהר ובהתלהבות, וליאו וקליפסו לא הצליחו להבין אותם.

"קוסמים לא פותחים מוסך!" קבע בוודאות אחד הנערים.

"מה זה מוסך?"

"זה משהו של מוגלוגים,"השיב אותו הנער.

עכשיו היה תורם של קליפסו וליאו לא להבין.

"מה זה- אין דבר כזה קוסמים!" אמר ליאו.

"מה זה מוג- מול- מוגל- מולגים?"

"מוגלגים," השיב אחד הנערים בקוצר רוח.

"מה זה?" תבעה קליפסו.

"אנשים שהם לא קוסמי- רגע, איך אתם לא יודעים מה זה?" שאלה אחת הנערות בחשדנות.

"אמרנו לכם, אין לנו מושג איך הגענו לרכבת המוזרה הזאת! אנחנו היינו בדרך לנסוע לפתוח מוסך!"

"מוסך זה משהו של מוכוניות," העיר מייד אחד הנערים בידענות.

"מכוניות," תיקן ליאו בעצבנות.

"אז אולי תסבירו לנו מה אתם עושים פה?" ביקשה קליפסו.

"זה מוזר," אמרה נערה. "אבל מאד מוזר."

"אוקיי."

"אנחנו קוסמים, ואנחנו בדרך לבית ספר שלנו. לא ברור לי איך אבל אתם לא קוסמים והצלחתם להגיע לרציף תשע ושלושה רבעים."

"רציף תשע ושלושה רבעים?" פלט ליאו צחוק. "אין דבר כזה! גם אין דבר כזה קו-" ליאו השתתק.

"מה עשיתם לו?" צרחה קליפסו בזעם.

"קללה משתיקה," מילמל אחד הנערים בבילבול. "הוא עשה לי כאב ראש!"

"תורידו- את - זה תכף- ומייד!"

"טוב, תרגעי, כולה קצת שקט," אמר לה בליגלוג.

ליאו התנשם בכבדות לאחר שהוסרה ממנו הקללה. הוא מאד כעס והאף שלו עלה באש.

"ליאו! האף שלך! אמרת שאתה יודע לשלוט בזה!" קליפסו כעסה.

"רואים? גם הם קוסמים. אמרתי לכם," פיזמה אחת הנערות. "אנגומאטי," היא הוסיפה, ופרץ מים הופיע וכיבה את האף הבוער של ליאו.

"יותר טוב מפרסי," חייך ליאו לתודה.

"מי זה פרסי?" תהתה הנערה.

"פרסי זה- טוב, לא משנה עכשיו," נאנחה קליפסו. "אז אני מניחה שאתם באמת קוסמים," היא הדגישה את המילה באמת.

"כן, בטח קוסמים," אמר ליאו בבוז. "היא חצי אחות של פרסי, זה ברור. עוד מעט גם תגידי שיש להם שרביט!"

"יש לנו!" קרא הבן, ושלף שרביט ארוך. ליאו היה נראה המום.

"פוטר!" נשמעה צעקה, מרחוק.

"אני בא!" השיב אחד הנערים, ויצא מהתא.

"איפה היינו?" שאלה הנערה בחביבות.

הפרק הקודם		הפרק הבא