שוליית הקוסם

שלום, קוראים לי ג'יימס אנטוניו, אני בן 11 ואני גר בכפר במזרח.                                           אני יתום מאבא והבן של חייטת הכפר. אנחנו עניים ולא שלחו אותי לבית ספר של הכפר, אמא לימדה אותי הכל, את כל מה שאני צריך ואפשר לומר שהקליטה שלי די מהירה ולא היה לי קשה לתפוס את החומר.                         

אצלנו בכפר יש טקס לכל מי שמגיע לסביבות שנתו ה12. הטקס הוא טקס השוליות, בו כל עובדי הכפר בוחרים להם שוליות מהילדים שהגיעו לגיל 12 והם השוליות שלהם תמיד עד שהם מתים או פורשים ואז הם בעלי המקצוע עצמם. אני ידעתי שיהיה לי קשה כי לא הייתי בבית ספר, ומי רוצה שוליה בלי ניסיון?אבל בכל אופן הגעתי לטקס והופעתי בין הנערים.

הגיע הטקס, וכל חבריי נבחרו לשוליות. חברי הטוב ביותר תום, נבחר להיות שוליית הנפח. אני נשארתי אחרון. ראש הכפר ראה שאין אף אחד ובה לומר שנגמר הטקס אבל נשמע קול:"אני ייקח את הילד". הפנתי את ראשי וראיתי את קוסם הכפר שגר בבקתה על העץ הגדול בקצה הכפר.                                                                                                              "הזדקנתי ואני צריך שוליה" אמר הקוסם. רצתי אליו ולחשתי לו באוזן:"תודה רבה שלקחת אותי, חשבתי שאף אחד לא רוצה אותי". הקוסם חייך ורמז לי לבוא אחריו לבקתה שלו.

הבקתה הייתה קטנה, היו שם שתי מיטות מעץ, קדרה, ארון, שולחן קטן ואח דלוק."עכשיו אני יעביר לך שיעור ראשון, מה צריך לדעת שוליית קוסם" אמר, והוסיף:"קודם כל, אתה קורא לי אדוני, דבר שני תמיד תהיה עליך החגורה הזאת", והוא הביא לי חגורה עם הרבה תאים."בתאים האלה יש כל מיני דברים שיעזרו לך בהמשך הדרך כשוליה. בצד שמאל שלך יש גם מקום לחרב ובצד ימין מאחוריך יש מקום לפגיון קטן.בתאים האלה יש עשבי מרפא, נייר שמרפא פצעים ומשקה אנרגיה. לא צריך יותר כי את כל שאר הדברים שצריך אתה תלמד בקסמים. וכמעט שכחתי, אתה מקבל טבעת", והוא הגיש לי טבעת עם אבן אודם שעליה חרוט איזה סימן מוזר."זוהי טבעת הקסמים של השוליות, זה מיוחד לשוליות כי אין בטבעת כוח לקסם כמו של קוסם אמיתי".

"וואו" חשבתי לעצמי, שוליית קוסם זה דבר מרתק משחשבתי."זה הולך להיות מעניין".

		הפרק הבא