"אמיליה פארקר מוינה במשרד שלי לבית גריפינדור, והיא תצטרף לתלמידי השנה השישית." הודיע דמבלדור לאחר מיון תלמידי השנה הראשונה
איימי, כפי שאמה הייתה קוראת לה, עמדה במבוכה ליד דמבלדור, שערה המתולתל היה פרוע וכל תלתל בשערה היה בגוון שונה מהאחר,
ובצד שמאל של שערותיה נח תלתל בצבע ירוק כאשר שאר שערותיה היו שערות בצבע סתיו ושערות בצבע ג'ינג'י כהה.
עיניה היו שמחות ומאושרות כשהתקדמו לעבר שולחן גריפינדור שרעש כולו, מתרגש לקראת בחינות הקווידיץ' שעומדים להתבצע.
אחד החובטים של גריפינדור נפצע ברגלו בחופש הגדול לכן התפקיד התפנה לתקופת זמן מסוימת, וגם היה חסר לנבחרת רודף ושומר. איימי תכננה להיבחן לתפקיד החובט,
היא הייתה כשרונית בקווידיץ', אמה, שמתה לפני שבועות ספורים, לימדה אותה קסם לבדה במשך שנים ולקחה אותה לראות משחקי קווידיץ', מאז איימי התאהבה במשחק.
איימי, התיישבה בקצה השולחן, רחוק מכולם. היא לא ידעה איך להתנהג בחברת אנשים. היא לא הלכה לבית ספר לעולם, וביתה עמד רחוק משכנים,
באמצע שדה ליד גבולות סקוטלנד עם אנגליה. היא העדיפה להשאיר דברים כמו שהם, בנוסף לכך, היא לא סמכה על אנשים.
לכל עברה של איימי יש כמובן סיבה, אמה לא סתם תרחיק אותה מאנשים ולא תשלח אותה לבית הספר, ואיימי לא סתם לא אהבה לסמוך על אנשים, אך העבר שלה יתגלה לנו בקרוב.
ספלאש.
חתיכת פנקייק קטנה פגעה בלחי של איימי. שלושה נערים החניקו גיחוך, שניים מהם היו בעלי שיער ג'ינג'י זוהר. היא הרימה את ראשה שהביט בצלחת האוכל שלה
והורידה את חתיכת הפנקייק כאשר השלושה מסתכלים עליה.
"אני מנחשת שלמדו אותכם שלזרוק חתיכות פנקייק על אנשים זה לגיטימי, לכן אתן לא מבקשים סליחה." אמרה בלי לסובב את מבטה, דוחפת לפיה חתיכת פנקייק מהצלחת שלה ואוכלת אותו בשקט.
שערותיה מתולתלות עדיין כיסו את פניה, כרגע, היא נחשה שאף אחד לא יודע איך היא נראת.
"בסך הכל מסרנו לך תוספת אוכל בצורה ידידותית." אמרו שני הג'ינג'ים יחדיו. איימי הסתובבה אליהם ועיניה נקבו בהם מבט נוקב ומפחיד, חוץ משפתיה, גופה לא נע.
"אז אני ממליצה לכם לשפר את יכולת הכיוון שלכם." אמרה וחזרה לאכול. כשבלעה את חתיכת הפנקייק שלה שמעה את אחד מהם לוחש שהיא מפחידה אותו.
**********
איימי עלתה לחדרה בגריפינדור, שאליו הגיעו חפציה בזמן הארוחה והוציאה ממזוודתה סוודר בצבע שחור וטרנינג בצבע שחור והתלבשה.
הערב ירד ואיימי ירדה לחדר המועדון שהיה ריק מאדם והחלה לקרוא ספר, מתחממת ליד האח. היא שמעה צעדים וצחקוקים קלים שהלכו והתקרבו,
כשהיא הבינה שילדים מתקרבים היא סגרה את ספרה והחלה ללכת לכיוון הספרייה.
בדיוק כשהגיעה לדיוקן של האישה השמנה כמה ילדים צעקו לה- "חדשה לאן את הולכת? מתחילים את המסיבה של תחילת שנה.
איימי משכה בכתפיה ולקחה כוס בירצפת שבדיוק עכשיו כמה ילדים הביאו ושמו על השולחן והתיישבה בכורסא ליד האח שוב, היא הספיקה לשמוע ילדים שעברו לידה.
"הארי אנחנו צריכים שתלווה לנו" אמר האחד.
"את מפת הקונדסאים." אמר האחר.
"לקונדס תחילת שנה." אמרו השניים ביחד.
היא הרימה את ראשה מהספר וראתה את הילדים הג'ינג'ים שוב הולכים ליד ילד ממושקף בעל צלקת, היא הניחה שזה הארי פוטר.
"וגם את הגלימה." הם הוסיפו מהר.
"מעניין על חשבון מי הקונדס הזה יהיה." מלמלה והמשיכה בקריאתה.
איימי הרגישה שהספה זזה, מישהו התיישב לידה.
"למה את תקועה בספר במסיבת תחילת השנה?" אמרה מישהי. איימי הייתה בטוחה שהיא הרודפת של גריפינדור.
"אני לא אוהבת לרקוד, ואין לי עם מי לדבר." פלטה בטעות איימי, בדרך כלל היא מושכת בכתפיה ואומרת שהיא מעדיפה לקרוא.
"אני אנג'לינה ג'ונסון, ועכשיו יש לך עם מי לדבר." אמרה הנערה.
"עכשיו קומי." היא ציוותה עליי, חייכתי אליה וקמתי אחרי שהיא משכה לי את היד.
|