אדמונד פיוונסי בהוגוורטס

כל הדמויות, המקומות, המונחים והרעיונות שמגולמים בעולם בו מתקיים הפאנפיק שלפניכם הם קניינה הרוחני של ג'יי. קיי. רולינג (וק"ס לואיס). אין בכוונתי להרוויח מהפאנפיק או מפרסומו כל רווח כלכלי.

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אדמונד פיוונסי הוא קוסם. ממשפחה די רגילה של קוסמים. הדבר הכי מוזר שאדמונד עשה היה מסע קצרצר בזמן, בו הוא שינה את ההיסטוריה יחד עם אחיו ואחיותיו וגרם לכתיבת סדרת דברי ימי נרניה. לא משהו חשוב במיוחד. במשפחתו באופן כללי היו שני דברים מוזרים: אחיו הבכור, פיטר, היה מעולה בשינוי צורה והחיה בובות, וההורים שלו היו מגריפינדור ומסלית'רין. ההנחה הבסיסית שלי היא שתופתעו דווקא מהשני, אבל אדמונד התפלא על אנשים שחשבו כך; הוא עצמו לא החשיב את זה שההורים שלו היו משני בתים שונים כמשהו מוזר. בקיצור - משפחת קוסמים רגילה לחלוטין.

אדמונד ישב בארוחת הבוקר כאשר ינשוף הנושא שלושה מכתבים נכנס דרך החלון. הינשוף שמט מכתב אחד ממש מול אדמונד, את השני מול אחותו הגדולה סוזן ואת השלישי מול אחיו הבכור פיטר. אדמונד הסתכל על המעטפה. היה כתוב עליה, בדיו ירוקה: מר א. פיוונסי, החדר השני מימין, שדרות אלבוס דמבלדור 5, אוטרי סנט קצ'פול

הוא הוציא, במקביל לאחיו ולאחותו, את כל הדפים מהמעטפה, וקרא את הראשון:

בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות

מנהלת:מינרווה מקגונגל

מר פיוונסי היקר,
אנו שמחים להודיעך שנשמר עבורך מקום בבית-הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות.
מצורפת בזאת רשימת הספרים והציוד הנחוץ.
שנת הלימודים מתחילה ב-1 בספטמבר. אנא שלח ינשופך לא יאוחר מה-31 ביולי.

בכבוד רב,

מייקל קורנר,
סגן המנהלת 

זה היה צפוי. אדמונד ידע שהוא לא סקיב מאז שהפך חפיסת גפרורים שלמה למחטים, ולא בהצלחה רבה: חלקם עדיין נדלקו כששיפשפו אותם בחפיסה. לא היה כמעט סיכוי שלא ישלחו אליו את המכתב. הוא כתב תשובה:

מר קורנר היקר,
אני מתכוון לבוא לבית הספר.
אדמונד פיוונסי

ושלח את המכתב עם הינשוף. "טוב," אמר מר פיוונסי, אביו של אדמונד. "הראו לי את רשימת הציוד."

אדמונד פתח את רשימת הציוד והושיט אותה לאביו, וכך עשו גם סוזן ופיטר. ברשימה של אדמונד היה כתוב:

בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות

תלבושת

תלמידי השנה הראשונה נדרשים להצטייד בפריטי הלבוש הבאים:

1. שלוש גלימות עבודה פשוטות (צבע שחור)

2. כובע מחודד פשוט אחד (שחור) לשימוש יומיומי

3. זוג אחד של כפפות הגנה (מעור דרקון או חומר דומה).

4. גלימת חורף (שחורה, אבזמי כסף) 

ספרי לימוד:

כל תלמיד נדרש להצטייד בעותק של כח אחד מהספרים הבאים:

ספר הכשפים הבסיסי (רמה א') מאת מירנדה גוזלי

תולדות הכישוף מאת בתחולדה בגשוט

תורת הקסם מאת אדלברט רוח

מדריך שינוי צורה למתחילים מאת אמריק חלפון

אלף עשבים ופטריות קסומים מאת פילידה שורש

חיות פלא והיכן למצוא אותן מאת ניוט סלמנדרה

מדריך לכוחות האופל וכיצד להתגונן מפניהם (חלק א') מאת אלברט דארקאוס

ציוד נוסף

1 שרביט

1 קדרה (ברזל, מידה 2)

1 מערכת בקבוקים (זכוכית או קריסטל)

1 טלסקופ

1 זוג מאזניים מנחושת

5 עטי נוצה

1 חבילה של גליונות קלף.

נוסף לזאת מותר לתלמידים להביא עימם גם ינשוף/חתול/קרפדה.

תזכורת להורים: על תלמידי השנה הראשונה נאסר להביא מטאטא אישי. 

"יופי." אמר מר פיוונסי בחיוך. "מחר יוצאים לסימטת דיאגון."

למחרת הם יצאו ללונדון באוטונוס היום. הם ירדו בקלחת הרותחת, ומשם עברו לסימטת דיאגון. הם עברו בכל החנויות - כרך ודף בע"מ, מדאם מלקין, החנות של הרוקח, וכל מיני חנויות ציוד שונות. בחנות האחרונה, הידועה בשם אוליבנדרס: יצרני שרביטים מובחרים מאז 382 לפנה"ס, רק אדמונד היה אמור לקנות משהו. הוא התיישב בכיסא ההמתנה לרגע, עד שאוליבנדר הגיע. "בוקר טוב." אמר אוליבנדר. "משפחת פיוונסי, נכון? אז אתה בוודאי אדמונד. אני רק צריך לערוך כמה מדידות קטנות... איזו זרוע היא זרוע השרביט שלך?" "ימין." ענה אדמונד. "הושט את הזרוע של שלך בבקשה - זהו - ככה. כאן בדרך כלל אני מסביר על שרביטות תוך כדי מדידה, אבל אותך ראיתי כאן כבר כמה פעמים - וגם אותך." אוליבנדר העיף מבט בלוסי, אחותו הקטנה של אדמונד. "יופי. מספיק." אמר אוליבנדר לסרט המדידה המרחף שלו, שבדיוק מדד את המרחק בין נחיריו של אדמונד. סרט המדידה צנח בערימה על הריצפה. "הנה. בוק ונוצת עוף חול, עשרים ושמונה סנטימטר, גמיש. נסה." לפני שאדמונד סיים להניף, אוליבנדר חטף ממנו את השרביט. "לא, אולי זה - אבוני ונימי לב של דרקון, שלושים וחמישה סנטימטר, קפיצי. נסה." אדמונד ניסה שוב - ושוב הוחלף השרביט. "לא, לא - צינית ופרוות חד קרן, עשרים ושישה סנטימטר, גמיש." אדמונד ניסה - אבל אז חטף אוליבנדר את השרביט מידיו ונתן לו שרביט אחר. "הנה, נסה את זה - בוקיצה ופרוות חד-קרן, שלושים סנטימטר, גמיש מעט." כשאדמונד הרים את השרביט, הוא הרגיש חום פתאומי בקצות אצבעותיו, וכשהוא הוריד אותו, נורו ממנו ניצוצות בצבעים כחול וברונזה. מר פיוונסי שילם על השרביט והם יצאו. הם חזרו לביתם.

כשאדמונד קם בבוקר האחד בספטמבר, הוא היה נרגש במיוחד. הוא העיר את כולם, התלבש ואכל ארוחת בוקר בזריזות כדי לצאת כמה שיותר מוקדם לקינגס קרוס. הם שוב נסעו באוטונוס וירדו בקינגס קרוס. אדמונד נכנס ראשון דרך המחסום בין הרציפים, ובזמן שהשאר נכנסו הוא השקיע מאמצים מרובים בניסיון להעלות את המזוודה שלו לרכבת. "היי, אד." אמרה סוזן. "היי, סו. איפה פיטר?" שאל אדמונד. "כאן." אמר פיטר. "או, שלום, פיט." אמר אדמונד. הוא המשיך לנסות להרים את המזוודה. "אממ... אתם יכולים בבקשה לעזור?" הוא שאל. "בוודאי!" אמר פיטר, והוא וסוזן עזרו לאדמונד להרים את המזוודה. "והנה לוסי מגיעה..." אמר אדמונד, כשראה את לוסי ואת הוריהם עוברים דרך המחסום. "שלום, לו!" אמר פיטר. הם סיימו להעלות את המזוודה, ואדמונד הלך במסדרון עד שמצא קרון כמעט לחלוטין ריק. "מישהו יושב כאן?" שאל אדמונד את הילד שישב שם. "לא." ענה הילד. אדמונד התיישב. "לי קוראים אדמונד פיוונסי. איך קוראים לך?" אמר אדמונד, והושיט את ידו ללחיצה. הילד לחץ אותה. "אני פרד ווד." הוא אמר. לאחר כמה זמן נכנס עוד ילד. "שלום, אני קולין קריווי. אפשר לשבת פה?" "כן." אמר פרד. "אני פרד ווד, וזה אדמונד פיוונסי." קולין התיישב. כמעט באחת עשרה נכנסה ילדה. "שלום." היא אמרה, מתנשפת. "כל המקומות תפוסים. אפשר לשבת פה? אגב, אני לילי פוטר." "כן." אמר שוב פרד. "אני פרד ווד, ואלו אדמונד פיוונסי וקולין קריווי." "נעים להכיר." אמרה לילי והתיישבה. לאחר כמה דקות הרכבת יצאה לדרך, ואדמונד נופף לאחותו עד שנעלמה.

		הפרק הבא