0 חרמשים |
ניקו הוא שונה, אבל הוא הפך את השונות ליצירת פאר... אבל מה יקרה לו אחרי ה"דם"? ובעיקר כשהוא יוצא למשימה חדשה: לשלב את הקסם המצרי עם היווני והרומי.
פרק מספר 1 - צפיות: 12693
(5) 3 דירגו
|
פרק: |
דירוג הפאנפיק: R - פאנדום: פרסי ג'קסון+ משפחת קיין (קרוסאובר) - זאנר: רומן, שבירת הקיר הרביעי? - שיפ: ניקו ו... אני לא אהרוס לכם, תקראו וישר תדעו - פורסם ב: 04.03.2016 - עודכן: 05.08.2017 | המלץ! ID : 6999 |
הזכויות שמורות לטרול ריק ריורדן ואני לא מתכוון להרוויח כסף מהפאנפיק... טוב, רק חרמשים! אה, ואם לא קראתם עד הסוף ואתם רגישים ספוילרים אז תקראו בכל זאת ותתגברו! ניקו די-אנג'לו פונה אלייך: היי! שמי הוא ניקו די-אנג'לו, בן 17 ואני... טוב, זאת רשימה לא קצרה: אני "אפיפיור האלים של אמריקה הצפונית", (קיבלתי את התפקיד הזה מהאפיפיור שבוותיקן, בחור טוב דרך אגב, וזה אומר שאני יכול לחתן את רוב יצורי הקסם באמריקה... למרות שמחוץ לאזורי הקסם אני רק כומר פשוט) כומר ב"כנסיה הניקויאנית" שבמחנה החצויים, השותף של פייפר מקלין במספרה של המחנה, (אל תצחקו... מי נראה לכם שעיצב לריינה את הצמה? אני!) שגריר מחנה החצויים במחנה יופיטר, סגן תנטוס בשמירה על השאול, שגריר האלים באופן כללי ויש גם את התארים שלי: בן האדס, "גיבור שתי המלחמות", "מלך הרוחות", "העובר באפלה" ועדיף שאני לא אגיד את הכל... זה יעשה לכם ספוילרים. בכל מקרה, הסיפור התחיל בחתונה השנייה שערכתי: החתונה של פרסי ואנבת' ג'קסון, (1: כן, היא ג'קסון עכשיו 2: הראשונה היא של טייסון ואלה, רק שתדעו) אבל בערך חצי שעה לפני הטקס: האורחים התחילו להגיע אחרי שלבשתי את גלימתי השחורה ואני זיהיתי פרצופים מוכרים כמו פרנק והייזל(שהכינו ממחטות לקראת כל הבכי שלהם בטקס), רייצ'ל האורקל, קלאריס וכריס, פייפר וג'ייסון רצו במהירות וזירזו את ריינה שהלכה עם בחור בלונדיני שהציג את עצמו בתור "מגנוס צ'ייס" למרות שבהתחלה חשבתי שזה מלקולם או איזה אח אחר של אנבת' מצד אתנה... (נשבע לכם שהוא הסריח ממוות! אני אבדוק אחרי הטקס) בבגדי השושבינים (זה די הסתדר עכשיו, כי היא הייתה רוצה קרוב משפחה בטקס) וכמובן שפוסידון ואתנה באו. אחרי שכולם הסתדרו במקומותיהם נשאתי נאום קצר על כך שכולנו חיכינו לרגע הזה והתחלתי בשאלות ה"ברור מאליו": "פרסאוס פרסי ג'קסון," קולי הדהד בכנסיה "האם אתה מוכן לקחת את אנבת' צ'ייס לאישה ולדאוג לה ב-" לא הספקתי לסיים ופרסי ענה "אני מסכים" ואז פניתי לאנבת': "אנבת' צ'ייס, האם את מוכנה לקחת את פרסאוס פרסי ג'קסון לבעלך ו-", גם היא קטעה אותי ואמרה "אני מסכימה". כולם חייכו בידיעה שזה נגמר, אחת ולתמיד אלות הגורל לא יוכלו לנסות להרוס את הקשר, "טוב ויפה, האם יש לך את הטבעות?" שאלתי את פרסי והוא הוציא אותן, לבנות עם אבן טופז כחולה וענד לאנבת' על הקמיצה את הטבעת והיא ענדה על שלו. "אתה רשאי לנשק את הכלה" הכרזתי ופרסי נישק את אנבת' בהתלהבות בשעה שהייזל בכתה אל המטפחת ופייפר ניסתה לגרום לה להפסיק לבכות באמצעות דיבור הקסמה ואחרי זה היא הרגיעה את פרנק שבכה כמו הייזל ונראה מגוחך בחליפת השושבין והבכי שלו. אחרי הנשיקה פרסי הרים את אנבת' ורץ משם בעוד שהיא זורקת את זר הפרחים לאחור ומשאירה את כולן להילחם עליו (הייזל זכתה באמצעות תכסיס ערפול.) ואני הלכתי להכניס את הברית החדשה לארון, ואז מצאתי את עצמי פנים-אל-פנים עם היישות האחרונה שרציתי לפגוש באותו הרגע: אבא שלי, האדס אדון המתים. האדס ישב ליד שולחן שעליו היו חלה ובקבוק יין, הוא זימזם לעצמו מנגינה וחיכה שאשיב את הספר לארון. ניגשתי אל הארון ושמתי בו את הספר ואז ישבתי מולו, "אז מה קרה הפעם?" שאלתי בלי חשק והאדס ענה "כלום, זאת כל הבעיה.", "סליחה?" שאלתי בהפתעה "האלים מתלוננים על כלום?". האדס צחק ואז הרצין "ניקו, יש עוד סוג של אלים: אלים מצריים", נאנחתי "מה הפעם?" שאלתי בציניות "יש לי אח, דוד, סבתא שם או מי מהצד שלך?". האדס חייך ואמר "האמת, אף אחד. אבל אתה כבר תדע את מי למצוא שם... דרך אגב, אני מצטער על וויל.", הוא אמר בעצב. (כן, וויל יצא למסע בזמן שאני הייתי במרפאה ואיך לומר בעדינות? הוא "לא חזר" מהמסע.) תהיה בנום ה21 מסיבה בעוד שבוע, ז'ול ורן יסיע אותך לשם ואתה תציג את עצמך כ"ניקו די-אנג'לו, חבר בנום האיטלקי והולך בדרך נפתיס" הם יבינו מה הכוונה". הוא התנהג כאילו שזה כבר נקבע ואני הלכתי למחשב של כירון בשביל לקרוא כל מה שאפשר על האלים המצריים... כן, זה הולך להיות יום ארוך. ג'אז (ג'אזמין) אנדרסון פונה אלייך: הו, התעוררת! בפעם הבאה אל תשתמש בכל כך הרבה קסם מצרי במעט זמן. בכל מקרה, אני ג'אז ואני המראפת של הנום הזה, מספר 21. זה לא תפקיד קשה או כיפי, אבל מתרגלים. וכמובן שאני בקושי יוצאת מכאן כי תמיד מישהו נפצע, אז נוצר המצב שאפילו אליסה, הספרנית שקטנה ממני בשנתיים השיגה חבר לפני. אני חגגתי 17 לפני חודשיים ואני עדיין בלי חבר! אני יודעת, אני נשמעת נואשת אבל זה יותר מזה: אפילו נשיקה ראשונה לא הייתה לי! אני הולכת להיות רווקה לנצח ולגדל חתולים באיזו דירה נידחת בעיר רחוק מכאן, נכון? לא, אני לא מגזימה! לכולם יש חבר או חברה חוץ ממני. טוב, לפחות תהיה לי הזדמנות להשיג מישהו בעוד 7 ימים: סיידי עורכת מסיבה בנום הזה ויגיעו נציגים מכל הנומים... אני כבר יכולה לדמיין את זה: הוא ינסה לפלרטט איתי ואז יזמין אותי לרקוד ונתנשק על גג הנום כמו שוולט וסיידי עשו. זה היה יכול להיות נהדר שאני אמצא שם חבר ולא אצטרך לשקר בנוגע למי שאני. כאילו, איך אני מסבירה לבחור שאני מחבבת את זה שאני מעודדת מקובלת ביום ובערב אני חרטומה שאוגרת ידע של 2000 דורות? אהבתם? זאת רק הקדמה אבל אתם בטח מנחשים לאן זה ילך...
|
|
||||||||||||||||
ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2024 - 2007 |