האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים

HPortal מאחל חג פסח שמח וכשר!

הילדה- פיקצר

בלייז בשנתו השנייה



כותב: זאבה בודדה
הגולש כתב 21 פאנפיקים.
פרק מספר 1 - צפיות: 987
פיקצר
דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: ה"פ - זאנר: אין כל כך - שיפ: ג'ין - פורסם ב: 02.04.2016 המלץ! המלץ! ID : 7079
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק גמור

שם הכותב: לירז
דירוג: 
שיפ: ג'יו
ז'אנר: אין כל כך
ויתור זכויות לג'יי. קיי. רולינג
אישור ביטוא עצמי
הערות: אני ממש חלודה, אז סליחה על זה.
אורך: 401 מילים
קריאה מהנה  

הילדה || פיקצר


בלייז עצם את עיניו ועצר את הדמעות. הוא היה מותש, כאוב ולא הייתה לו סבלנות יותר. 
הוא היה בסך הכל בן 14, פאקינג 14. הוא לא היה מסוגל לעמוד במשימה הזאת, הוא לא היה צריך להסכים, אבל הוא היה חייב. הוא היה חייב לתקן את זה, הוא היה חייב לעצור את זה. איזו עוד ברירה יש לו, הוא פשוט חייב. אז הוא הסכים, דבר שהצטער עליו מאותו רגע, דבר שמירר אותו ושבר אותו, דבר שהתחיל לעלות לו בשפיותו.
הוא שיקר, הוא שיקר ואיש לא שם לב, איש לא הרגיש, איש אפילו לא התייחס לעניין. וזה כאב. איך איש לא שם לב שילדה קטנה נעלמת ולא חוזרת? איך? הוא התאכזב, אך זה רק עשה את משימתו פשוטה יותר. משימה אחת שבזמנו נראת פשוטה, להתקרב לדראקו. אבל היא לא הייתה פשוטה בכלל. אף חלק בה לא היה פשוט, הוא רק נראה כך.
קסם ארור, הכאבים שהוא גרם לו, הפחד והדיכאונות. הוא פחד כל כך, במשך ימים רבים גופו רעד, קדח ואף שינה צבעים במקומות מסוימים וזה כאב. כל כך כאב שהוא לפעמים יחל למותו, בתפילה ללא מילים קיווה שסופו יגיע במהרה, אך סופו לא בא. הוא שנא את זה, הוא רצה לצרוח, אך הוא לא יכל. הוא לא יכל לעשות דבר.
הוא רצה למות, לזרוק את המשימה המטופשת בחזרה למסדר עוף החול, לעזוב את בית הספר ולברוח. פשוט לברוח. לחזור לילדה הקטנה שמצחקקת בשלג בחג המולד, שמחייכת לפרפרים באביב ונחמדה לכולם. הוא כל כך התגעגע לכך, שהוא רצה לקבור את עצמו בעודו בחיים, אך הוא לא עשה דבר.
אך הוא לא יכל, ההורים שלו עשו טעות, והוא היה חייב לתקנה. הוא ידע שאם לא יתקרב לדראקו העולם ודראקו עצמו יהיו בסכנה. הוא היה חייב לעמוד בזה, למען הילדה הקטנה שכל כך אהב. הוא היה חייב לה, כי הוא ידע שאם הוא לא ישלים את המשימה הוא אומנם יהיה חופשי אך יהרוג את הילדה הקטנה.
הוא כעס, למרות שהוא ידע שהילדה הקטנה והמתוקה רק רצתה לעזור הוא כעס. כעס עליה שבגללה הוא נמצא במצב הזה, בגללה הוא נאלץ לשקר, לא להיות מי שהוא, לא לעשות את מה שהוא האמין בו, לבגוד בעצמו ממש. הוא שנא אותה, הוא כל כך כעס ושנא אותה שלפעמים הוא חשב שאלו הרגשות היחידים שנמצאים בליבו. והוא לא הבין כיצד היא הסכימה למשימה הזאת, למשימה ששינתה את חייב, את מי שהוא, את כולו. כיצד החליטה לקחת על עצמה את המשימה בלי לחשוב על ההשלכות? הוא כעס על עצמו- משום שאותה ילדה הקטנה והמתוקה שהוא כל כך שנא, הייתה הוא עצמו.

אז מה דעתכם?

תגובות

האמת שצפיתי את זה מראש · 27.04.2016 · פורסם על ידי :כינוי בעברית
זה מבוסס על זה שבספר הראשן בלייז הוא בת ובספר השישי הוא בן, נכון? זו טעות של המתרגמת לעברית גילי בר הלל.

Created By Tomer
eXTReMe Tracker

מממנים


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
93 510 347 105


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2024 - 2007