ג'יני ודין - תשע-עשרה שנים אחר-כך

פרק 1: בתחנת הרכבת

ג'יני ודין התחתנו ונולדו להם תאומים – ג'ון וליז.

שניהם היו גבוהים יחסית לגילם – בני אחת-עשרה.

לג'ון היה שיער בלונדיני ועינים חומות.

ליז היתה יפה עם שיער חום מתולתל ועינים חומות – כמו של ג'ון.

הם גרו במכתש גודריק.

כבר שנה שהם מחכים ללמוד בהוגוורטס וצריך לעבור רק עוד יום אחד כדי שחלומם יתגשם.

שם הם ילמדו עם רוז, בתם של רון והרמיוני, ושנתיים לאחר מכן יצטרף אליהם הוגו.

הוריהם אמרו שילמד איתם גם איזה ילד בשם סקורפיו ושלא כדאי להם להתחבר איתו אם הוא דומה לאביו.

הם גם אמרו שהם למדו עם אביו של הילד, דראקו מאלפוי, ושהוא לא היה נחמד במיוחד.

כבר עבר יום והם היו צריכים לנסוע לתחנת הרכבת.

"ג'ון, ליז, אתם מוכנים?" שאלה ג'יני.

"כן, אמא, אנחנו כבר באים!" ענו שניהם ביחד.

השעה היתה עשר בבוקר ואם הם יתעכבו עוד קצת הם יאחרו לרכבת.

לדין, שהיה בן מוגלגים, היתה מכונית, והם התחילו לנסוע.

כעבור חמישים דקות הם הגיעו לתחנת הרכבת קינגס-קרוס.

הם עברו בין רציף תשע לעשר וראו את הרכבת האדומה.

"הנה רוז!" קראה ליז ורצה אליה מהר.

הן עלו לרכבת ואחריהן גם ג'ון והוריהם נפנפו להם לשלום.

		הפרק הבא