החיים שאחרי

כל פרק-שניים אני אספר על דמות/דמויות שמתה ואיך היא מרגישה לגבי מותה

כותב: הרם-און-ניני10
הגולש כתב 20 פאנפיקים.

פרק מספר 3 - צפיות: 7130

(5) 5 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: ה''פ - זאנר: אין. כל פרק משהו אחר - שיפ: לילי/ג'יימס סדריק/צ'ו ועוד... - פורסם ב: 19.04.2016 - עודכן: 31.05.2017

המלץ!

ID : 7130

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

סורי למי שקרא את הפרק של סדריק, פשוט הוא לא יצא טוב אז מחקתי....

הקרב על הוגוורטס

צ'ו נלחמה עם אוכל מוות במסכה והטילה עליו קללה אחר קללה, ללא הצלחה.

ופתאום הוא וויתר, הניח לה להרגו.

היא דילגה מעל גופתו, מבולבלת, והתכוונה להמשיך בקרב כשלפתע קול מאחוריה אמר לה: '' שלום צ'ו''

היא הסתובבה ונתקלה באוכל מוות חסוי פנים.

''מי אתה?'' שאלה באומץ.

''אני הוא פחדך הגדול ביותר''

עיניה התעגלו מפחד והיא החלה לרעוד בכל גופה.

'' בואי, התקרבי, ואספר לך סיפור קטן. את יודעת, אחרי שנתתי לך את שמך, אז אמך היקרה גירשה אותי מביתנו ואנ...''

צ'ו קטעה אותו ''מהבית שהיא קנתה בכספה שלה ואתה נדחפת פנימה כדי לרגל אחרי המסדר''

''...ואני הפכתי ל'שעיר לעזאזל'. שוטטתי ברחובות כל היום ובלילות נכנסתי לכפרים מרוחקים כדי לבקש מעט מזון. רוב הפעמים גירשו אותי משם בבעיטות ובקללות, מול כולם, כמו כלב'' הוא ירק את המילה האחרונה.

''ואז נשבעתי לנקום, בך ובאימך. הצטרפתי לאדון האופל והסימן שלעולם לא יימחה נטבע בזרועי. הפכתי לאיש סודו של האדון, למרגלו, הייתי האיש הכי קרוב אליו. ואז פוטר הגיע''

הוא לקח לרגע הפסקה בסיפורו, וראה שכעת עיניה של צ'ו נוצצות מדמעות. היא התרחקה ממנו ברגליים כושלות והוא, כמו בחבל בלתי נראה משך אותה אליו בעוד היא נאבקת.

עיניו הבהיקו ברשעות ועונג על סבלה בטרם המשיך: ''הוא רוקן את האדון מכוחותיו ושלח אותו לגלות, לבדידות. תארי לך מה זה לחיות שנים על גבי שנים, ככה, מחוסר כוחות, מחוסר גוף, גוסס ודחוי.''

הוא השתהה שנייה בטרם המשיך: ''מצאתי אותו. הייתי הראשון שטיפל בו. מצאתי לו דיבוק, קווירל הטיפש. הגיע לו למות.''

'' על זה אני מסכימה'' אמרה ברעד, בעוד היא בוכה.

''אני יודע. לא הועיל בשיט לשני הצדדים.'' עיניו התעוותו בכעס מבחיל.

''האדון היה צריך משרת חדש. אחרי שנתיים אני התחזיתי לווינקי, הגמדונת הטיפשה (שאותה, דרך אגב, הרגתי) ושיחררתי את ברטמיוס הבן בחשאי. הוא ידע שאני לא ווינקי, ועודד אותי לשחררו.''

''בסופו של דבר, הטיפש חשף את עצמו ושילם את המחיר, הפחדן. השתפן ברגע האחרון. המציא סיפור בדוי על קרבתו לאדון, ושתה שיקוי נוגד וריטסרום.''

''ועכשיו, הגעתי לנקודת המפנה בחיי, צ'ו. הנקמה שלי. כבר נקמתי באימך, אבל לך תכננתי משהו מיוחד'' אמר והתיז לה על הפנים תרסיס עם ריח נורא.

היא נפלה מטה, מטה, בבור בלי תחתית, צחוקו המרושע מהדהד ברקע.

גופה נשרף מבפנים, התכופפה וראתה אש בוקעת מחזה.

היא התפתלה ופרכסה על הרצפה הקרה, אלפי אנשים מתבוננים בה, אבל אף אחד לא בא לעזור לה.

אלפי סכינים דקרו אותה והיא צורחת מכאב, ללא הועיל.

מים ניתזו עליה, והיא נחנקת ומשתעלת והוא מתבונן בה, צוחק.

הצחוק החלול, חסר הרגש, צחוק על חשבונה.

לפתע הכל החשיך.

3 תגובות להמשך...