זה היה בוקר קיצי וחם במיוחד. בעיתון הנביא היומי נכתב כי זה צפוי להיות היום החם ביותר בחודש יולי. בארב הקטנה התעוררה עם קרני השמש הראשונות. היא נעמדה וקרסה שוב אל תוך ארגז הקרטון שלה בגלל רגליה המגושמות. היא מיהרה להיעמד בשנית ורצה ברגליה הקטנות אל המטבח, מטפסת על השרפרף הגבוה שנועד לה.
היא שפכה מעט שמן למחבת, הדליקה את האש ושפכה למחבת בעדינות בלילת חביתיות מתוקה. בארב החלה מטגנת חביתיות בקצב מסחרר. כעבור מעט מאוד זמן נערמו עשרים חביתיות זהובות ומתוקות ליד הכיריים. את כל הבית אפף ריח ממכר של בישוליה של בארב. היא פרשה מפה ורדרדה על שולחן העץ הכהה, מזגה לימונדה קרירה לשתי כוסות גבוהות, ערכה את השולחן לשני אנשים ועצרה רגע להביט בצלחות החרסינה העדינות, עליהן צוירו חתלתולים פרוותים.
כשסיימה, רצה בארב הקטנה לאחד החדרים בבית, הוציאה חומרי ניקוי והחלה מקרצפת ומסדרת את הבית. "היום הוא יום ראשון. ביום ראשון בא מר עוגתי הנחמד. הוא וגבירתילי מדברים כל היום ואז לגבירתילי אין הרבה זמן להעניש את בארב. בארב מאושרת בימי ראשון." הגמדונת הקטנה החלה לשיר, חוזרת כמה פעמים על השורה האחרונה.
היא סיימה את עבודותיה בשעה שמונה, כך הראה שעון הקיר (שגם עליו צוירו עשרות חתולים מחייכים). בארב ניגבה את מצחה וחזרה לשבת בקופסת הקרטון שלה. בשעה שמונה ורבע, בארב יצאה מקופסת הקרטון וניגשה לחדר השינה. היא נקשה על הדלת בעדינות. "מה את רוצה בארב?" נשמע קול גבוה קורא מתוך החדר. "גבירתילי בקוש ביקשה מבארב לדפוק על הדלת של חדר שלה כששמונה ורבע. לגבירתילי יש היום מפגש קוסמימים עם מר עוגתי הנחמד." הזכירה לה בארב. "לכי, אני יוצאת בקרוב." ענתה האישה.
בארב ישבה בתוך קופסת הקרטון וחיכתה. כעבור כמה דקות יצאה הבחורה השמנמנה מחדרה והביטה על השולחן הערוך. "בארב! שכחת את סירופ המייפל!" היא צווחה. צבע עורה של בארב נעשה ירוק והיא תפסה במנורת הלילה כאחוזת טירוף והחלה להכות המצחה הקטן. "חדלי!" צעקה האישה. בארב עזבה את מנורת הלילה, שלפה את סירופ המייפל מאחד הארונות והניחה אותו במרכז השולחן. "סליחה גבירתילי, בארב לא התכוונה אכזוב לאכזב אותך".
את התנצלותה של בארב קטעה נקישה מהירה על הדלת. "בארב הסתלקי, הוא הגיע." צעקה הבחורה בהתרגשות. "כן גבירתילי." אמרה בארב וחזרה לקופסת הקרטון שלה. "מר עוגתי המכובד בא אז בארב לא יכולה שיראו אותה. כה מלוכלכת בארב היא. מלוכלכת מאוד. אף קוסמם לא ירצה לראות את בארב. גם גבירתילי עצובה כשהיא ראה רואה את בארב." לחשה הגמודנת בעודה מתיישבת.
"החביתיות המפורסמות של דולורס אמברידג'. איזו הפתעה נעימה." שמעה בארב את קולו העמוק של "מר עוגתי" אומר. "הו הפסק קורנליוס, אתה מחמיא לי יתר על המידה." הצטנעה דולורס, אפשר היה לשמוע בקולה שהיא להוטה לקבל עוד מחמאות. בארב ידעה כמה חשובים היו היחסים בין גבירתה לבין קורנליוס פאדג' - שר הקסמים.
וויתור זכויות לג'יי קיי רולינג
|