ביתו של דראקו מאלפוי

נערי השנה הראשונה הסתדרו בשורה ליד דלתות האולם הגדול. אישה חמורת סבר עם פקעת אפורה הדוקה ושמלה ירוקה קידמה את פניהם. "תלמידים חדשים", היא קראה בקול רם כדי שכולם ישמעו אותה. "בואו איתי אל האולם הגדול, שם תצטרכו לחבוש מצנפת שתגיד לכם את הבית שאליו תשתיכו." היא פתחה את דלתות האולם הענקיות, ורחש של תלמידים מפטפטים המה סביבם. אלבוס הסתכל בהתפעלות גלויה אל ארבעת השולחנות הענקיים, ועל התקרה הגבוהה לאין סוף, בעלת שמיים כחולים צלולים וכוכבים מנצנצים.

"פלורנסה פרקינסון!"סלית´רין! 

"ג´נה פיניגן!" גריפינדור! 

"ראיין מקמילן!" הפלפאף!

"יולי לאבגוד!" רייבינקלו!

"רוז וויזלי!" גריפינדור!

"לוסיאנה מאלפוי!" סלית´רין!

"סקורפיו מאלפוי!" סלית´רין!

"ג´וניור תומאס!" גריפינדור!

"סילבייה צ´אנג!" רייבינקלו!

"אלכסה לונגבוטום!" גריפינדור!

"אליזבת אבוט!" הפלפאף!

 "טיילור קרייוי!" גריפינדור!

 "אלבוס פוטר!" אלבוס ניגש אל השרפרף ברגליים רועדות. המממ... מילמלה המצנפת. אמיץ, אמיץ ביותר....

 אלבוס התמלא באושר עילאי, וכבר דימיין לעצמו את חדר מועדון גריפינדור החמים והנעים שמחכה לו למעלה, כמו שהוא שמע בסיפורים של אביו הארי... אבל, חזר אליו קולה של המצנפת, מצד שני... חוש פנימי שלי מורה לי שגורלך הוא להיות דווקא בסלית´רין!  תשואות נשמעו מכל עבר, אם כי פרצופיהם של כולם היו מעט מופתעים. אלבוס היה בהלם. "ס-סלית´רין? "הוא מילמל. "אבל... אני צריך להיות בגריפינדור! לא בסלית´רין! חכו רגע!" הוא צעק לכולם. "זה... זה טעות, אני לא אמור ללמוד בסלית´רין...- " אבל אף אחד לא שמע אותו בין ים התשואות.

הפרק הקודם		הפרק הבא