ורדים ורודים//בהקפאה

הבטחתי? קיבלתם! פאנפיק קצר, מלא בקיטש ובסרקאזם ובמה לא. ובקצר אני מתכוונת שאני כותבת בשביל הכיף ושגם הפרקים לא עומדים להיות גיליונות קלף על גבי גיליונות קלף.

-
אזהרה! הדירוג גבוהה (R) בגלל שפה, ולא יהיו קטעים לא חינוכיים, אבל אכן יהיו אזכורים ורמיזות ובדיחות בכיוון. קחו בחשבון.
אזהרה! הפאנפיק מכיל דמות מה-לה"טב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדר, ביי-סקסואל) וכל מי שזה מפריע לו שיעזוב, אני שמחה להיפתר מכם. אז, גאה להציג:

שם הפאנפיק: ורדים ורודים
כותב.ת: יוליה
דירוג: R
ז'אנר: רומאנס, פלאף (אני מניחה?)
תקציר: כשרוז מקבלת מכתב ו-ורד ממאהב מסתורי, יש לה עשרה ימים להבין מי שלח לה אותו עד ליום האהבה. האם היא וחברתה מארייט יצליחו לפתור את התעלומה?

פרק ראשון: המכתב והעסקה

"נו, אז חשבת כבר על בן זוג בשביל הנשף?" זה היה עשרה ימים בדיוק לפני חג האהבה, ומארייט לא הפסיקה לדבר על הנשף הגדול שתוכנן לאותו יום מרגש.
אל הנשף היו מוזמנים רק תלמידי השנה השלישית ומעלה, ועל שאר תלמידי הוגוורטס נגזר לשבת בחדרי המועדון שלהם ולעשות... שום דבר. רוז הייתה נותנת הכל כדי להחליף עם אחד מתלמידי הראשונה הנלהבים.
"אני חייבת למצוא לי בן זוג?" רטנה רוז, מעמיסה מחית תפוחי אדמה על צלחתה. "זו יכולה להיות גם בת זוג!" קראה מארייט, ורוז גלגלה את עינייה. מארייט יצאה מהארון כלסבית בשנתן החמישית, ונראה שלאחר קיץ שבו התמודדה עם משפחתה הדתית וההדוקה, היא חזרה בטוחה בעצמה וחזקה מתמיד.
רוז עמדה לומר משהו, כנראה משהו עוקצני, כשמארייט קראה "דואר ינשופים!" בהתלהבות והסיחה את דעתה.
בעוד מארייט חופרת בערימת המגזינים שקיבלה, רובם על רכילות, רוז קיבלה את הנביא היומי, מכתב מהוריה, ועוד מעטפה צהבהבה שאליה היה קשור ורד ורוד ויפהפה.
"תפתחי את זה!" קראה מארייט, ורוז הסתכלה עליה בחשש. "זה יכול להיות ממולכד, את יודעת," טענה כנגד מבטה המאשים של חברתה. "קדימה, איפה הביצים הגריפינדוריות שלך? תפתחי את זה כבר!" רוז גלגלה את עינייה, ופתחה בזהירות את המעטפה, מוציאה מתוכה פתק.

עיניים כחולות ושפתיים ורודות,
שיער אדום, יפה כמו יהלום.
ורד לוורד ולב ללב,
אני אותך אוהב.
10 ימים, זה כל שינתן,
כי ולנטיין קרוב אז אני מתכונן.

המעריץ הסודי

"אווו!" קראה מארייט, מלקקת את שפתיה. "נראה שלמישהי יש מאה-" היא עוד לא סיימה את המשפט, וידה של רוז כבר כיסתה את פיה. "שקט, לא כל שולחן גריפינדור צריך לדעת את זה," זעפה. "חוץ מזה, החרוזים האלה די גרועים."
מארייט גילגלה את עיניה, מתחילה לסרוק את האולם במבטה. "מי את חושבת שזה?" שאלה. "יש את דרק, מהפלפאף, שלגמרי דלוק עלייך, ויש את- וואו! זו רק אני, או שוונדי פיניגן נראית ממש טוב היום? זאת אומרת, ממש ממש טוב?"
רוז רק גיחכה. מארייט הייתה מאוהבת בוונדי כבר שנתיים שלמות, וזה התחיל בהערות על מידת החזייה שלה ועל האודם המבריק שלה והמשיך בבכי בלתי נשלט על כמה שהיא אוהבת אותה ורק מתה לשכב איתה.
"תסתכלי על זה ככה, הנשף יהיה תירוץ מושלם להזמין אותה לצאת איתך, לא?" שאלה רוז באגביות, מעיפה מבט על מקום מושבה של וונדי בשולחן הפלפאף. "יודעת מה? בואי נעשה עסקה. אם את תצליחי לגלות מי המעריץ הסודי שלך בזמן כדי לצאת איתו לנשף, אני אזמין את וונדי לצאת איתי. דיל?" רוז נשכה את שפתה. להגיד שהעניין לא סקרן אותה מאוד היה כמו להגיד שהאגריד הוא גמד, או במילים אחרות, שקר גמור. בנוסף, באמת נמאס לה מהקיטורים האין סופיים של מארייט על כמה שהיא ו-וונדי מתאימות.
"דיל." סיכמה רוז, משלבת את הזרת שלה בזו של מארייט. "ונחתום על זה בנקניקיה!" קראה מארייט, נוגסת בנקניקיה של רוז, גורמת לה לנחור.
"אין לזה קשר לעובדה שזו הייתה הנקניקיה האחרונה, נכון?" חקרה רוז, נעינת בחיוך תמים מצדה של מארייט. "אני?" שאלה מארייט, פיה מלא בנקניקיה. "לאאאא." השתיים צחקו, קמות ממקומותיהן כמו שאר האולם, בזרועות משולבות, לא מודעות לנער הצעיר שצפה בהן מצידו השני של האולם.

ת"ב? 

אני ממש מקווה שזה פורסם, כי אני חושבת שזה פאנפיק משעשע וחמוד וכיפי, ויתן לכם עוד ממתקי מוח למצוץ כשאתם מחכים להמשך של מכל הלב, לילי. שעומד להיקרא *טם טם טם טם טם טם* כל האהבה שבעולם, ג'יימס. יאיי! 

לא קראתם את מכל הלב, לילי? 

קישור בפרופיל חמודים! 

יוליה. 

		הפרק הבא