ליל הכוכבים

כולם הצטופפו במדשאות והביטו לשמיים.

''5, 4, 3, 2, 1...'' צעקו כולם

הפעמון צלצל חצות וכוכב זוהר הופיע בשמיים.

כולם הסתכלו בשני רסיסים שהתנתקו מהכוכב ונפלו למטה.

האגדה סיפרה שפעם ב103 שנים, בדיוק בחצות, מופיע כוכב בשמיים.

לכוכב הייתה מטרה אחת: לזרוח מעל מדשאות הוגוורטס ולחפש זוג תלמידים, בן ובת.

זוג מאוד מיוחד.

הוא זרק על כל אחד מהם חלק זעיר מגופו, וזה גילה להם שהם מאוהבים...

במי? זאת אפילו הכוכב לא ידע.

פעם ב1030 שנה, התלמידים שזרק עליהם את הניצוץ היו מאוהבים...

ואז קרה משהו מיוחד אפילו מיוחד יותר...

הכוכב זכר זאת בבירור...

אבל עכשיו זה לא חשוב...

הניציצות שלו פגעו בילד עם שיער שחור פרוע ובילדה ג'ינג'ית עם עיניים ירוקות.

הם התרוממו באוויר, לעבר הכוכב.

''זהו זה'' חשב הכוכב ''הם יאהבו זה את זו לכל חייהם''

אבל למתנה הנפלאה הזאת היה גם צד אפל...

הילדים לא יודעים שגורלם נגזר...

הם יחיו 21 שנים, אם יקללו אותם, ו51 שנים אם יחיו את חייהם במלואם.

ג'יימס פוטר ולילי אוונס הגיעו לכוכב והוצפו בזוהר לבן.

איש לא ראה מה התרחש בפנים...

איש לא ידע שהם רואים את הזוגות הקודמים, אנשים מלפני אלפי שנים...

גודריק גריפינדור ורוונה רייבנקלו... אריס בוטי וקלריסה מרציאנו... יובל וינטר ומני אנגלישייר... ולבסוף, את מרלין האדיר, שיצר את הכוכב ומזג לתוכו חלק מנשמתו...

הכוכב נעלם, והם נפלו מטה... מטה... מעולפים...

ילדי הוגוורטס מיהרו לתפוס אותם ולהובילם למרפאה.

''שערוריה! אתם יודעים שמעולם לא טיפלתי במקרה כזה! אם ידעתם, למה נתתם להם לצאת?!?!'' סיננה מדאם פומפרי כאשר הכניסו את גופותיהם המעולפות של ג'יימס ולילי

פתאום ג'יימס ולילי התיישבו על מיטותיהם, זקופים כסרגל, עיניהם בורקות

''תודה לאל!'' מדאם פומפרי נשמה לרווחה ''הם קמו!''

ג''ימס ביקש את המחיצה לכמה דקות, ובלי לחכות לתשובה, זימן אחת בקסם והניח אותה כך שהיא חצצה בין מיטותיהם של ג'יימס ולילי לשאר החדר.

''לילי, אפשר בפעם ה1,473,978 לשאול אותך, תרצי לצאת איתי?''

''כן, ורק פעם אחת''

''ייייייישששששששש!''

בדיוק אז מדאם פומפרי הצליחה להזיז את המחיצה, שמשום מה לא זזה ממקומה עד לאותו הרגע ''אסור לכם להתרגש! עברתם חוויה קשה ומתישה. אני ממליצה על שוקו חם ושיקוי מרדים. קודם תחליפו לפיג'מות''

אמרה וניפנפה בשרביטה, ומיד בגדי היומיום של ג'יימס ולילי התחלפו בפיג'מות נעימות וחמימות ועל השידות שלהם הייתה כוס שוקו, ולידה בקבוקון עם נוזל סגול.

''זאת הייתה החולצה האהובה עלי!'' מחה ג'יימס, בעוד הוא שותה את השוקו

''אל תדאג, כשתצא מגבולות המרפאה זה יתחלף בחזרה'' אמרה מדאם פומפרי ביובש, בעוד היא ממלמלת ''פשוט שערורייה, לתת להם ככה להיות בחוץ, חושך, פשוט נורא!''

כאשר הם שכבו לישון במיטותיהם, ג'יימס ולילי הסתכלו זה על זו, שנייה לפני ששיקוי השינה התחיל לפעול, וידעו שהם לא יפרדו עוד לעולם