"טוגדואל, תסתום!!" גוס צרח על הנער מולו.
"למה לי?" טודגואל גיחך. "אתה לא הבוס שלי, וזכותי לומר לך מה אני חושב, גם אם אני חושב שאוקסה לעולם לא תאהב אפס כמוך."
"לא אכפת לי מאוקסה!" בלאנז'ה נהיה אדום. "זה בכלל לא קשור אליה!"
האנילימילי הביט בפניו למשך זמן רב, ולבסוף מצמץ בעיניו במהירות.
"מוזר. אתה לא משקר, זה באמת לא קשור לאוקסה. אבל השאלה היא, למי זה כן קשור?"
"זה לא קשור לאף אחד!"
"עכשיו אתה משקר." הנער הגותי חייך. "מי זה? אה, בלאנז'ה? למי זה קשור? זו זואי? דרגומירה? קוקה?"
"לא, לא ולא!" גוס התעצבן. "אם אתה באמת רוצה לדעת, זה קשור אליך!"
"אליי?" טוגדואל התבלבל.
"כן, אלייך!" הברונטי התקרב אליו. "אתה, שתמיד משפיל אותי מול כולם, בלי רחמים! איך יכול להיות שאתה כל כך מופתע, אתה הרי טוגדואל המדהים, זה שיודע הכל!"
"לא... זה לא למה אני מופתע..."
הזעם ניכר בעיניו של חברה של הנשגבת.
פתאום, בלי שום אזהרה, סגר טוגדואל את המרחק בין שניהם, ונשק לשפתיו של גוס.
"מה אתה עושה?!" הנער קרא בהפתעה.
האנילימילי החוויר והתרחק במהירות.
"אני לא מאמין... אני פשוט לא מאמין..." מלמל בלאנז'ה. "אז כל מה שיש לך עם אוקסה, הכל שקר?!"
"לא!" אמר השני. "ממש לא! אהבתי את אוקסה, אבל... אתה תמיד היית שם."
"טוגדואל, זה בסדר... אני פשוט לא מהסוג שלך."
טוגדואל שתק.
"תראה, אני לא אספר לאף אחד."
"תודה."
גוס הביט בפניו של הנער שמולו. זאת הייתה הפעם הראשונה שראה אותו ככה, שבור. לאט לאט הוא הצליח להבין מדוע אוקסה מגוננת עליו. הוא חיבק את הנער האלקירי באהדה, והרגיש את חולצתו נעשית רטובה מעט.
שני הבנים לא נהפכו לחברים טובים בין לילה, אך כעת חלקו שניהם סוד, סוד שישאיר אותם קרובים למשך זמן רב.
|