"מה הולך פה?!" "כלום!" "אבא?!" "מה?" "כלום..רציתי לדעת מה את עושה פה אולי?!" "אני מלמד פה אל." "אה.למה לא אמרת?!" "רציתי להפתיע אותך.." "אחלה הפתעה." "אלבוס!" "מה?" "כלום.עכשיו,למה אתם פה?אתם לא הילדים של דראקו מאלפוי?" "אנחנו כן" "אז למה אתם פה?" "כי ככה אנחנו רוצים." "אתה די חוצפן אתה יודע?" אלבוס ישב משותק.מה קרה לאבא הנחמד שלו?! "מה אתה רוצה מהילדים שלי פוטר?" "שלום שלום מאלפוי!ציפיתי שתהיה פה.גם אתה מלמד?" "אה.אתה מורה?מענין.!לא ידעתי שיש שיעור 'איך לגרום לכולם לשנוא אותי.'" "אתה מדבר עלי או על עצמך?" "אוי אתה מצחיק שזה כואב!" "דארקו!"נכנסה גם מיה לתא.היא הביטה בהארי וקולה נרעד "הי." לחשה "הי." "בוא דראקו.אני עייפה." "אני כבר בא מילי.אני מנהל פה שיחה נחמדה עם פוטר." "נחמדה?ממש נחמד לי לדבר איתך מאלפוי!" "אתם כמו שני תינוקות!" "לפחות אנחנו לא בוגדים." דראקו התחמם "שלא תעז לדבר ככה אל אישתי!" "היא אחותי.אני אדבר עליה איך שבאלי!" "טוב שנזכרת שהיא אחותך!" "יש לך אחות דוד הארי!?" "מודה באשמה.זאת חתיכת אשמה." "מגיע לך להרגיש אשמה!" "לי?אתה הרסת לה את החים!" "אתה עשית זאת!עם כל האגו הנפוח שלך!" "דראקו!"מיה הביטה בילדים המבועתים "הארי!הם לא אשמים במריבות שלנו." "נכון." "נריב אחר כך."
|