רך כף ואזקבאן

פרק א'-פיטר פיטגרו

לילה שקט ואפל היה ברחוב גרימוולד.

שכנים היו בבתיהם או טיילו להנאתם בחוץ.עכבר אפור קטן רץ בין מדרכות העיר,עד שהגיע לסמטה אפלה ולפתע,נהפך לבן אדם.

הבן אדם היה שמן ונמוך עם שיער חום קוצני ושני שיניו בולטות החוצה.שמו של האדם היה פיטר פטיגרו.הוא הוציא מקל קטן מכיסו לחש "לומוס!" ואור נדלק בקצה שרביטו.הוא התחיל ללכת בסמטה לכיוון מכתש גודריק שלפתע שמע קול רועם מאחוריו.הוא הסתובב אך לא ראה אדם.

"אז מה פטיגרו"שאל האדם בסמטה האפלה."לאן אתה הולך?".

"מה?"שאל פטיגרו בתמיהה."שום דבר.."

"מה אתה אומר"אמר האיש.

פטיגרו הלחוץ התחיל לברוח אבל צרחתו של האיש פילחה את הדממה.

"לוקומוטור מורטיס!" ואור כסוף יצא משרביטו של האיש וכבל את שני רגליו של פטיגרו,שנפל בחוחסר אונים..

"מי אתה?"שאל בקול מפוחד.

"אני הוא..""סיריוס בלק!"ופיטר נהיה המום.

"ססיריוס חברי הטוב"צחק פטיגרו צחוק מאולץ,"ממה אתה עושה כאן?"

"עוצר אותך!!!"צעק סיריוס וכיוון עליו את שרביטו."אני יודע שאתה בשליחותו של וולדמורט להרוג את לילי וג'יימס פוטר!".

"על מה אתה מדבר?"אמר פטיגרו בקול מפוחד.

"תאמר אמת!!!!"צרח עליו סיריוס וכיוון על פניו את שרביטו.

פטיגרו צרח."סילנציו!!"צווח סיריוס ופטיגרו השתתק.

"אני יודע על המזי-"אמר סיריוס שלפתע יצא אחד השכנים מהבית והאיר לסמטה.

"היי!,מה אתה עושה לבחור המסכן?!,הסתלק מפה!"צרח המוגל.

"רק תנסה אותי.."אמר לו סיריוס בחיוך זדוני וצחק.

השכן יצא מהסמטה והביא עוד 11 שכנים איתו וכולם קפצו על סיריוס.

שרביטו של סיריוס נפל לקרקע.

פטיגרו ניצל את הרגע והוציא סכין חדה מכיסו גם את שרביטו.

לאחר כמה היסוסים החליט,וחתך לעצמו את האמה.

הוא רצה לצרוח אבל לא יכל.ולאחר מכן,כיוון את שרביטו על ערמת האנשים וצעק בליבו:

"אבדה קדברה!".בשבריר שנייה שנותרה קפץ לתוך הערימה ועשה את עצמו מת.

12 שכנים נפלו חסרי רוח חייה בסמטה החשוכה ואיתם פיטר פטיגרו העושה את עצמו מת.