יומני היקר שלום

יומני היקר שלום!!!!!

אני לא יכול שלא לצרוח עכשיו!!!!

אמא סיפרה לנו שיש לה בבטן תינוקת קטנה.

בהתחלה התרגזתי ואמרתי לה שלא יפה לאכול תינוקות, גם אם מאוד רעבים.

והיא רק צחקה ואמרה שהיא לא אכלה אותה.

בשלב הזה התחלתי לבכות.

אמרתי לה שאם החסידה בחרה להביא לי אחות קטנה, אז היא בחרה, ואסור לאף אחד לאכול אותה.

היא רק צחקה יותר חזק והסבירה לי שלא החסידות מביאות תינוקות, אלא שהאימהות מגדלות אותם בבטן, ואחרי כמה חודשים הם יוצאים.

אז שאלתי אותה עוד כמה זמן תצא התינוקת שלנו.

היא אמרה לי שהתינוקת שלנו כמעט מוכנה לצאת, צריך לתת לה עוד חודש, ודי.

שאלתי אותה המון שאלות:

יודעים מתי בדיוק היא תצא?

איך יקראו לה?

איך היא נושמת בבטן?

איך היא עושה את הצרכים שלה?

איך היא מקבלת אוכל ושתייה?

ועוד המון...

אמא אמרה שהיא לא יודעת ושאני אשאל את המורה המוגלגית שלי מחר.

אבל ילד בבית ספר המוגלגי שלי, סם (שגם ההורים שלו והוא קוסמים), אמר לי שהמוגלגים לא יודעים כלום, והוא בכלל לא מבין למה קוסמים צריכים ללמוד אצל מוגלגים עד גיל 11.

לדעתי, המוגלגים דווקא נחמדים, אבל די חסרי יכולת.

אבא סיפר לי שבכל אחד יש קצת קסם, אבל אצל הקוסמים יש קצת יותר.

אפילו המוגלגים חושבים ככה, הם קוראים לזה ''החלקיק האלוהי'' או משהו כזה.

טוב, אני חייב ללכת, אמא הכינה שעועית ואורז לארוחת ערב, ומי שיאכל יפה יקבל קרמבו, ממתק מוגלגי שאני אוהב.

הפרק הקודם		הפרק הבא