משאול למעלה.

*הפאנפיק מתחיל מהחמישי, ראו הוזהרתם!*

לחיות עם אבא שאומר לך שאת חייבת להתנהג כמו ליידי, זה לא הכי כיף.

סמנת'ה בלייק בת הארבע-עשרה ישבה בחדרה המפואר עוברת שוב על תוכניתה.

מאז שהייתה קטנה קיבלה כל מה שהיא רצתה; את הבובה היפה שראתה בגיל חמש, את הדובי הכי יפה ופרוותי, הצעצועים הכי חדשים, גור כלבים ששמו לiקי.

 הכל, חוץ מאת אימא שלה.

לפני שנה אימה התגלתה אליה. אחרי כל השנים שאבא שלה אומר לה שאימא שלה מתה מתאונת דרכים קשה כשהיא הייתה בת שנתיים, היא החליטה להתגלות אליה.

הידד...

הקטה, אלת הקסמים.

משום מה סמנת'ה מאוד אהבה את המיתולוגיות. כל מיתולוגיה. אם זאת היוונית, המצרית, ההודית, הרומית או אחרות רבות. חדרה היה מלא בספרי מיתולוגיות, אך ורק מיתולוגיות, אך רק אחת מהן הייתה אמתית.

לאחר שאימא נגלתה אליה, סמנת'ה בדקה הכול על אלת הקסמים הקטה, בספרים ובאינטרנט.

לפתע היא הבינה את הכוח שיש לה, שבמסיבה של אביה ערך לרגל נישואיו עם אשתו השנייה (שהיום היא כבר גרושתו), המשקאות עלו מעלה והחלו לרחף סביב האורחים.

וכששלושת האורחים של אביה הביטו בה כל הערב, כאילו הם רוצים לטרוף אותה, הם היו מפלצות.

והחלומות המוזרים, על מחנה קיץ ונער שחור שיער, בעל עור זית, שבכל פעם שסמנת'ה חלמה עליו, היום שלמחרת היה הרבה יותר.

אבל משהו הפריע לה, כאילו היא לא שייכת לכאן. המחנה ההוא, ההרגשה החמימה שמילאה אותה בכל פעם שחלמה עליו...

"העלמה סמנת'ה," קולו ג'וני נשמע מהאינטרקום הקטן. "ארוחת הערב מוכנה, אנא גשי לחדר האוכל."

סמנת'ה גלגלה את עיניה, ארוחת ערב לה ולאשתו החדשה של אביה, ג'ייד. ממש שהיא תשב עם לאכול עם גברת פרצוף סוס החדשה...

אביה של סמנת'ה תמיד התחתן עם נשים מכוערות ומעצבנות, אחת מהן אפילו הייתה מפלצת וסמנת'ה אידייה אותה בעזרת איזה חתיכת ברזל שמצאה על אדן החלון. אימה ספרה לה שזה היה ארד שמימי שסמנת'ה זימנה כדי להרוג את המפלצת.

הקטה הייתה מאוד נחמדה ואדיבה כלפיה, היא ישבה עמה על מיטתה, מראה לה איך לעשות קסמים בסיסים.

"ברחי כשתוכלי סאמי," אמרה לה הקטה. משום מה, סמנת'ה אהבה את הכינוי. "ברחי ללונג איילנד, חפשי אנשים שיוכלו לעזור לך להגיע לשמה, אלים למחצה כמוך."

"אלים למחצה?"

"חצי אל, חצי בן תמותה." ענתה הקטה. היא הניפה את ידה ומפה הופיעה מולן. "זאת הדרך למחנה החצויים, ברחי לשם, התאמני שם ככל האפשר, אחייך יעזרו לך לנצל את מלוא הפוטנציאל שיש לך כחצויה."

סמנת'ה כבר מזמן חשבה על בריחה, אך שום רגע לא היה מושלם.

לפחות לא עד עכשיו, לאחר ארוחת הערב, היא תברח, למקום יותר טוב, לבית חמים, אל הנער בעל השיער השחור ועור הזית.