אהבה מקורית

הארי הביט סביבו הנה ג'יני רצה לקראתו על פניה הייתה הבעה נחושה סוערת, בלי לחשוב, בלי לדאוג שלפחות 50 אנשים מסתכלים- הוא נישק אותה.

אחרי כמה שניות ארוכות, אולי חצי שעה ואולי כמה ימים שטופי שמש, הם ניתקו זה מזה.

דממה. ואז כמה אנשים שרקו בהתפעלות וגל של צחקוקים עבר על כולם.

הארי חייך אל ג'יני והצביע על החור שמאחורי התמונה.

זאת הייתה הזמנה לטיול במדשאות, שבמהלכו אם ישאר זמן- ידברו על המשחק. 

אם אתה היִיתה מרחף מעל מדשאות הוגוורטס, הייתה רואה שני דמויות שלא החליטו אם הם אוחזים את ידיהם או שהם מתחבקים. מנסים לפצות על השנים שלא היו ביחד.

הארי שאף לקרבו את האוויר הנקי, אוויר ניצחון ובחיוך הביט על ג'יני, שערה מתנועע מהבריזה הקלה, והיה איזה רגע קסום בו הם הסתכלו זה על זה, והרגישו כאילו שרק שניהם בעולם עכשיו. אין עוד מישהו שיפריע לרגע הזה.

-"שנים, כבר שנים חיכיתי לרגע הזה" שברה ג'יני את השתיקה.

-"את לא היחידה שמחכה לרגע הזה, את בחברה טובה" חייך הארי, ג'יני ציחקקה והביטה בו באהבה אין סופית, אך הארי ידע שיש צורך לסגור פינות, וזה ישתלם בהמשך- "מייקל?, דין?" שאל הארי. לא היה צורך להסביר את השאלה, זה היה מובן לגמרי.

-"ניסיון למלא את החסר" החיוך נמוג להרף עין אך מיד חזר- " נפרדתי ממייקל כי חשבתי שאם נפרדת מצ'ו אז לי יש סיכוי, אבל אחר כך הבנתי שאין לי צ'אנס, דין הזמין אותי לצאת איתו אז הסכמתי, חשבתי זה אבוד.

ויום אחד  הרמיוני אמרה לי שלדעתה יש מצב שהתאהבת בי, ויש לי צ'אנס וכבר יום אחרי זה מצאתי את הסיבה הכי קטנה..." היא הפסיקה לרגע את שטף דיבורה- " ונפרדתי מדין, והיום הוכחת שלהרמיוני יש עין טובה בדברים האלו" סיימה ג'יני בנימת צחוק.

-" כן ראיתי איזה מבט ממזרי­- זחוח מהרמיוני כשהיא בישרה לי שנפרדת מדין, חשבתי שזה רק בגלל שהיא חושדת שאני מאוהב בך, לא ידעתי שמסתתר שם עוד משהו" צחק הארי.

השמש דעכה, חציה מוסתר על ידי ההרים וחציה מגולה אך מסמיק וצובע את השמים בגווני אדום, כתום צבעים של אהבה... (פתגם - "בשקיעה השמש אדומה כי היא מסמיקה למראה הזוגות המתנשקים...")

כמו בסרט הוליוודי, שנייה הם מסתכלים אחד בשני... ושנייה אחר כך שפתיהם צמודות, בנשיקה צמודה וארוטית מלאה בתשוקה. תשוקה שמתפרצת ממחבואה- מסוגריה לגמרי, לא רק חלק כמו בנשיקה הראשונה אלא סופית.

ג'יני ידעה שזה לא יכול להיות חלום, חלום לא יכול להיות כל כך טוב.

הארי הרגיש את רכות שפתיה כשהם נוגעות בשלו, את שובבות לשונה שמשחקת עם לשונו, ואת פיה החם והנעים של ג'יני.

אם זה היה סרט הנשיקה לא הייתה נגמרת, הסרט היה עובר ישר לסצנה הבאה.

אבל החיים הם לא סרט הוליוודי, ולכל דבר יש סוף. וכאשר הם ניתקו זה מזה, השמש כבר התחבאה במלואה מאחורי ההרים, ופינתה את מקומה לכוכבים שמנצנצים להם בניחוחות בשמיים, רחוק רחוק אבל רואים הכול, חצי מחייכים וחצי צוחקים, שומרים את סודם של האוהבים.

   אם תגיבו אני ימשיך אז יאללה תפרגנו!

תגיבווווווווווווווווווווווווווווווווווווו אנשים!