עליות וירידות

השרירים שלה מתבלטים כמו מייתרים של חבל מתחת לעורה , מן המאמץ של שמירה על שליטה . החודשים שעברו מאז שהוא עזב הפכו את עצמם ברורים עד כאב בבליטה הקטנה שגדלה מתחת לחולצתה.

״טונקס, אני-״

״אתה מה? אני אפילו לא יודעת מי אתה״

רמוס מתכווץ תחת האלימות השקטה שבמילים האלו. ״טונקס, בבקשה, תני לי להסביר...״

דמעות חמות זורמות בשבילים במורד הלחיים החיוורות שלה, ורמוס יודע שהוא מובס לפני שהיא אפילו מדברת.

״הרמוס שאני הכרתי היה מעבר לכל השטויות האלה של לעשות מה שהכי ׳טוב׳ בשבילי. הנוכחות שלו זה מה שהייתי צריכה!״ יד אחת נחה על הבטן שלה, וזה כמעט קורע את הבפנים שלו לחתיכות. ״והרמוס ההוא עזב אותי.״

הקול שלה נשבר, אבל היא לא מסיטה את מבטה.
״צא מפה.״

הפרק הקודם		הפרק הבא