בין לבין

"רוצה ציפס?״ אמר רון והסתכל על הרמיוני שנמצאת בזרועותיו .

היא פתחה את פיה והוא שם לה צ׳יפס בפה. ״אאו! נשכת אותי הרמ׳!״ צעק רון והחזיק את האצבע שלו.

״סליחה, אתה רוצה שאני אנשק לך את המכה כדי שזה יעבור?״

״בטח״ אמר רון והרמיוני חייכה, היא החלה לנשק את האצבע הנשוכה שלו, ואז עלתה אל הזרוע ומעלה אל הפה שלו , ושם נישקה אותו ממושכות, מחזיקה את ידו , ומלטפת את פני היד עם האגודל שלה.

״אתה מרגיש יותר טוב?״ אמרה הרמיוני כשהתנתקו, מרוצה ומחייכת.

״אני מרגיש הרבה יותר טוב. למרות ש.. כואב לי גם קצת בגב, אז..״ רון חייך אליה והסתכל אל תוך עיני השקד שלה.היא הפילה אותו על הספה ונישקה אותו בשתי הידים ואז בפה, שניהם מחובקים על הספה האדומה כדם, נהנים מכל רגע.

״רון! הרמיוני!״ צעק הארי כשנכנס לחדר באמצע שהיו בעיסוקיהם,

״זה הבית שלי! זה הספה שלי!!״ צעק אליהם בגועל , ואז ג׳יני הגיחה לצידו. ״איו רון! יש לך חדר פה אתה יודע!״ אמרה ג׳יני ומיהרה לצאת.

רון והרמיוני הביטו אחד בשניה, ואז בהארי, ואז שוב אחד בשניה, והמשיכו בשלהם. הארי נאנח ועזב את החדר, צועק ״תסדרו אחר כך״ לכיוונם.

הרמיוני התעוררה כשעוד היה חשוך בחוץ, מחובקת בזרועותיו החמות של רון.

לפתע רון זז משנתו והפיל את הרמיוני מהספה, ״אאו..״ היא לחשה בשקט . רון נפל גם הוא מהספה , לא שם לב בכלל להרמיוני שנמצאת מתחתיו. ״אאו!״ היא צעקה הפעם, והוא התעורר לגמרי.

״מה..״ אמר רון בעודו משפשף את עיניו ״מה.. מה איפה אנחנו? מה קרה? ״

״נרדמנו, ואז הפלת אותי מהספה ונפלת בעצמך, גאון״ אמרה ונתנה לרון מכה חלשה בזרוע רון ציחקק, והרמיוני אחריו, שניהם מצחקקים ללא שום סיבה, מתנשקים, וצוחקים שוב, וחזור חלילה.

נשמע קול ירידה במדרגות, והארי ירד למטה, לבוש במכנסי פיג׳מה כחולים ארוכים וחולצה שחורה דקה, ״למה אתם לא הולכים לישון? מה יש לכם? עכשיו שלוש לפנות בוקר נו באמת!״ הוא התלונן אליהם ואז הלך לכיוון המטבח.

״אופס..״ אמר רון, והשנים המשיכו לצחוק. הם חזרו אל הספה, והתכרבלו ביחד בשמיכה חמימה שסרגה מולי וויזלי, אמא של רון.

ג׳יני ירדה גם היא, רק שתי דקות אחרי הארי, שיערה מבולגן, והיא לבושה במכנסי פיג׳מה ורודים וגופיה לבנה . היא התקדמה אל עבר רון והרביצה לו ״רון! הערת אותי! אאה!!״ היא צעקה אליו והלכה אל הארי שבמטבח.

״טוב, מזל שהם נכנסו לפה עכשיו, ולא בזמן שאנחנו עושים דברים קצת יותר מסתם להתכרבל בספה..״ לחש רון באוזן של הרמיוני ונישק אותה. ״אני לא יודעת על מה אתה מדבר , איזה דברים? אתה מוכן להראות לי?״ חייכה הרמיוני והסתובבה אל רון. הוא הסתכל עליה וצחק, ואז נישק אותה, בלי לעצור, כאילו חייו תלוים בה.

״רגע.״ הרמיוני עצרה. ״בוא נעלה למעלה, לחדר. קצת לא נעים אם ג׳יני והארי יבואו עכשיו..״ והשניים עלו למעלה, בריצה, שניהם מצחקקים, ושמחים.

רון יצא מחדר האמבטיה, כשראה את הרמיוני מודדת שמלה שנראית עליה מדהים, יותר ממדהים - מושלם.

״וואו.. הרמיוני״ הוא הסתכל עליה בתדהמה. ״אוף. אני נראית נורא עם זה , השיער שלי לא מסתדר, וממש השמנתי בחודשים האחרונים!״ היא אמרה בתסכול והתיישבה על המיטה הגדולה, פניה בידיה.

״הרמיוני את נראית מדהים!״רון התיישב לידה. ״אתה סתם אומר את זה כי אני חברה שלך.״ היא הסתכלה בעיניו. ״אז אם את כזו מכוערת וכזו שמנה, לפחות את המכוערת שלי, והשמנה שלי״ הוא אמר ונישק אותה.

השניים נשארו מחובקים על קצה המיטה, עד ששמעו משהו מהחדר ליד. היו רעשים, כמה חריקות של רהיטים. ואז נשמע משהו שגרם להרמיוני ורון להתפחלץ מצחוק. ג׳יני צועקת את השם של הארי, והיה די ברור למה.

השניים האדימו מרוב צחוק , כמעט בכו, ואז רון הרים את הרמיוני , אבל במקום לקחת אותה אל המיטה שמאחוריו, הוא לקח אותה למטה , ויצא מהדירה שבה גרו הוא והארי. הוא לקח אותה אל בית הקפה הסמוך.

״שלום, סליחה שאני מפריע לכם לאכול אבל אני צריך את הדעה שלכם במשהו״ רון פנה אל גבר ואישה, נראים בגיל העמידה. ״כן נערי?״ שאלה האישה, שערה הבלונדיני מאפיר, וכובע מהודר על ראשה.

״נכון שהיא יפה, ושהיא לא שמנה?״ הוא אמר אל האישה ופנה אל הרמיוני והראה לאישה אותה.

״כמובן! היא מאוד יפה. אתם ביחד?״ שאלה האישה לתומה. ״כן, מסתבר שאחרי כל השנים בתור ילד חסר מזל, אני הבן אדם הכי מזליסט על כדור הארץ כרגע!״ הוא אמר והרמיוני הסמיקה.

הוא אמר תודה אל האישה והרים את הרמיוני בחזרה אל הדירה הקטנה. הוא השיב אותה על כיסא במטבח, והגיש לה קצת תה עם עוגיות חמאה. ״את רואה? אני לא סתם אומר שאת יפה כי אני חבר שלך״

״אוי תשתוק, אז צדקת. מה אתה רוצה?״ הרמיוני ציחקקה.

הוא לחש לה משהו באוזן , והיא הסתכלה עליו מתפלאה, ואז לוקחת אותו איתה אל חדר השינה.

הם ניכנסו אל החדר, והרמיוני פתחה את הארון.

״בוא נראה, יש לך פה חולצה שחורה חלקה, אני מניחה שזה יתאים נכון?, למרות שזה בגרסת גברים״

״כן, זה טוב״ אמר רון ,והרמיוני לקחה את החולצה והניחה אותה על השולחן הקרוב.

״מה לכתוב?״ שאלה הרמיוני והסתכלה על רון,

״תכתבי בענק , ׳החברה של רון וויזלי׳ , ככה לפחות אף אחד לא יתחיל איתך. תלבשי את זה לשבוע שלם״ הוא צחק, וכך גם היא. הרמיוני לבשה את החולצה שהכינה , בכתב קצת משורבט, אבל לרון זה לא הפריע.

		הפרק הבא