תמיד יש משהו שם, בזווית העין.
נסתר אך גלוי לכולם.
תמיד יש משהו, דלת או חלון נוסף.
לא רואים אותו אף פעם, עד שבאמת מביטים.
עין שנעה הצידה פתאום מבחינה במשהו חדש, משהו פחות גלוי.
משהו נסתר לאנשים שמסתכלים קדימה.
משהו בזווית העין.
אמיליה פנד אף פעם לא הייתה צרת אופקים, תמיד חשבה ומצאה.
אבל היא, כמנהגם של בני האדם, התבגרה.
ועם הזמן העין, שנעה גם אל זוויתה, התקבעה קדימה, כמו כל בני האדם האחרים.
איימי פונד הפכה משעממת ותפלה.
הדוקטור בא, כמו שהבטיח.
הדוקטור לא מפר הבטחות.
הוא בא, אמנם באיחור אך עדיין בא.
ואיימי לא העזה להרשות לעצמה לסלוח לו.
איימי שוב הסתכלה לזווית עינה.
דלת, דלת נוספת בביתה. דלת נסתרת אך גלוייה.
חדר שלם בו התחבא פושע, חדש שאיימי מעולם לא הייתה ערה אליו.
פושע שנוצח, כמו תמיד, כי כזה הוא הדקטור.
לעולם לא מפסיד.
ואז, בזווית העין, יש משהו חדש.
משהו שונה, שנראה ללא חשיבות, אך מראהו מטעה.
בזווית העין.
סדק.
|