כאשר לקלרה נגמר הזמן

הפאנפיק נכתב לאחר שקלרה נפרדה מהדוקטור השניים עשר. מכיל ספוילרים לעונה תשע של דוקטור הו

היא ישבה בחוף הים. הרבה אנשים רצו ושיחקו, התעלמו לחלוטין מנוכחותה, בזמן שידיה כתבו דף אחר דף. ילדה בגיל העשרה שחלפה על פניה בהתה במהירות הכתיבה הבלתי אנושית שלה, משכה בכתפיה והלכה.

היא כתבה את סיפורה, הסיפור על הנערה הבלתי אפשרית. הסיפור על הנערה שהצילה את הדוקטור, וטיילה אלפי שנים בזמן ובמרחב.

היא נפרדה לפני מאות שנים מאשילדר, והמשיכה לטייל לבדה.

בשנתיים האחרונות היא גרה בבית גדול, שמשום מה בחניה שלו היה דיינר אמריקאי חביב.

ידיה סיימו לכתוב וחתמו.

היא קשרה את הדפים.

נשאר לה דף אחד נוסף.

אז היא ציירה מה שראתה. ציירה את הים, ואדם שגולש על גל גבוה.

שני ילדים קטנים שאכלו גלידה, וזוג צעיר שהתנשק.

איש זקן שעושה מדיטציה ובחורה צעירה שמשתזפת.

מלצר שמגיש ספל לנערה שקוראת ספר, ובחור צעיר שמרכיב אוהל.

היא ציירה את השמש ועננים.

היא ציירה את ידיה שמחזיקות עט מעל דף ריק.

היא הוסיפה פרטים, את העלים של הפרחים באחת מהאדניות.

היא כתבה בספר מילים, והוסיפה לגלידה פצפוצי שוקולד. הוסיפה לאוהל יתדות ולגולש להבות על הגלשן.

היא המשיכה להוסיף פרטים עד שהציור נראה ממש כמו תמונה.

היא סיימה את המשקה שלה, לקחה את הדפים הקשורים והניחה אותם בתיקה. היא תלתה את הציור על הקיר עליו אנשים אחרים תלו את הציורים שלהם, וכתבה בפינה של הציור קלרה אוסוולד, 2016 .

בדרך חזרה לביתה, היא עצרה במשרד של הוצאת ספרים.

היא לקחה טופס הגשת ספר ומילאה אותו.

היא הניחה את סיפור חייה בידיו של נער מתבגר שעבד שם, והלכה.

הנער לא ידע שלא יראה אותה יותר לעולם.

כאשר היא הגיעה חזרה לביתה, היא לבשה את הבגדים הישנים ההם, בהם כמעט מתה. קברה את המפתח לביתה האטום. ונכנסה לטארדיס שלה.

היא חזרה לגאליפריי, שם קיבלו אותה בידיים פתוחות.

הם החזירו אותה אל הרגע ההוא, הרגע שבו מתה.

.