לילות

לילה. 

ג'ורג' לא ישן. כרגיל. הוא שוכב במיטתו, בוהה במיטה הריקה של פרד. פרד. המילה הזאת נהייתה מרה ועצובה בפי כל הוויזלים. 

ג'ורג' לא בוכה, או מביע את צערו. 

רק שותק.

מביט למיטתו של פרד. 

שומר הכל בליבו. 

לא מסכים לחלוק את צערו עם אף אחד. 

כמו בכל הלילות. 

לילה. 

פרסי לא ישן. 

הוא מזיל דמעות בלי בכי אל תוך הכרית, באין שומע. 

הוא תמיד היה יריבו של פרד. 

לכן הוא לא יוכל לחלוק את צערו עם אף אחד. 

רק להשתקע במחשבות, ולהזליג דמעות לכרית. 

כמו בכל הלילות.

לילה.

ביל לא ישן. 

הוא מביט במראה הקטנה שלו, שפעם פרד נתן לו ליומולדת 14. 

כתוב שם:

'יומולדת סמח, ביל!!!" ומודבקת תמונה שלו ושל ביל, מחייכים. 

לביל ופרד היה קשר אחר משל כל בני הבית. 

הוא לא בוכה, רק מסתכל במראה ומחייך לתמונה בעצב. 

כמו בכל הלילות.

לילה. 

צ'ארלי לא ישן.

הוא בוכה חרישית, מכוסה בשמיכתו. 

הוא היה אוהב לצחוק עם פרד על כל מיני נושאים, ולפעמים היו מדברים שיחות נפש אמיתיות, לא כמו שדיבר עם פרד, אבל קרוב.

כעת, לקח איתו פרד את הצחוק והדיבורים. 

צ'ארלי לא רצה לחשוב על זה, הוא רק הוציא את זה אל תוך הכרית. 

כמו בכל הלילות. 

לילה. 

רון לא ישן. 

הוא והרמיוני יושבים יחד ובוכים. 

רון מספר לה על הקשר שלו עם פרד, קשר מיוחד. והרמיוני בוכה, מספרת כמה חיבבה את פרד. 

הם בוכים יחד, ומביטים את תמונה זזה של פרד קורץ. 

כמו בכל הלילות. 

לילה. 

הארי לא ישן. 

הוא וג'יני יושבים יחד, מחובקים, ומדברים. 

ג'יני בוכה. 

מספרת כמה טוב היה פרד, מצחיק ונותן יד תמיד, גם כשהקניט אותה. 

הארי מלטף אותה. 

דמעות זולגות מעיניו. 

הוא אומר לה שפרד היה לו כמו אח. 

והם מתנשקים מעט, ואז שוב בוכים, ומדברים על פרד. 

כמו בכל הלילות.

לילה. 

מולי וארתור שוכבים כל אחד לצד אחר. 

הם שבורים מדי. 

כל אחד מבין בדממה את השני. 

כל אחד מחכה שהשני ידבר.

אבל אין בזה צורך.

מולי וארתור לא ישנים. 

רק שוקעים כל אחד במחשבות שלו, אך הלילה, לא כמו כל הלילות, ארתור שמע את מולי בוכה, וחיבק אותה. 

"פרד היה הילד הכי מקסים שיכולנו לבקש, אנחנו צריכים לשמוח שלפחות היה לנו אותו לכמה שנים טובות בהם נהנה."

ומולי - 

לא יכולה לדבר רק בוכה, נאחזת ביד הטובה של ארתור והמילים חותכות בה. 

לא כמו כל הלילות.