רוז

פרק זה מוקדש לחברתי הטובה קנטאור!!!

שתמיד הייתה שם לעזור לי כמו שאנה תעזור לרוז(:

שערה החום של רוז התבדר ברוח הקרירה, בעוד היא מביטה בעינה השחורות בטירה שניצבה מולה בהוגוורסט.
כשרוז הגיעה, להוגוורסט קראו לתלמדי שנה ראשונה למיון הבתים.
רוז נרתעה מהמיון אך שמרה על מבט רציני בפניה. היא לא רצתה להסגיר את רגשותיה לאף אחד.
המיון החל, והמנהלת, מינוורה מקגונגל, החלה בקריאת השמות:

"אלי פוטין." אמרה מינרווה מקגונגול.
אלי ניגש אל הכיסא ומינרווה הניחה על ראשו את המצנפת.
"הפלפאף!" צעקה המצנפת.
אלי יצא בשמחה אל שולחן הפלפאף. כל השולחן מחא לו כפיים.
"גו'ן דיגר."
ג'ון ניגש אל המצנפת, הוא לא היה נראה מפוחד כלל.
"גריפינדור!" המצנפת אמרה.
שולחן גריפינדור מחא לו כפיים.
"אלבוס סוורס פוטר."
כל התלמידים השתתקו ברגע שאמרה את שמו של הבן של הילד שנשאר בחיים.
"גריפינדור! אין ספק!" אמרה המצנפת בהחלטיות.
כל הגריפינדורים קמו בהתלהבות ומחאו כפיים.
"סקורפיו מאלפוי."
הילד הבלונדיני והגבוה ניגש במבט חסר הבעה, ניגש אל המצנפת.
המצנפת התלבטה לכמה רגעים ואז אמרה:
"סלית'רין!"
"רוז וויזלי."
רוז ניגשה אל המצנפת, היא הרגישה שהיא עומדת להתפוצץ.
היא שמעה את המצנפת בראשה.
"אני רואה המון חוכמה ואומץ, יש בך אפילו טוב לב ושאיפה בכוח. אך אומץ וחוכמה הן המאפיינים החזקים שלך. השאלה היא מי מהם יותר חזק..."
לפתע קולה של המצנפת בראשה פסק.
היא ראתה את כל האולם מצפה בדריכה להחלטתה של מצנפת המיון.
רוז התפללה שהמצנפת תחליט איפה לשבץ אותה במהירות האפשרית. היא לא אהבה את כל תשומת הלב הזו.
כעבור חצי שעה של צפייה, מקגונגל ניסתה לפצות את פיה, אך לא היה לה מה לומר.
מעולם לא לכך למצנפת המיון כל כך הרבה זמן לשיבוץ.
אך לפתע המצנפת אמרה בשקט.
"רייבנקלו וגריפינדור." אמרה המצנפת, מופתעת מעצמה
כל האולם השתתק בבת אחת. זה מעולם לא קרה בתולדות ההיסטוריה שמצנפת המיון שיבצה תלמיד בשני בתים ולא באחד.
המנהלת מקגונגל חשבה ואמרה:"מכיוון שמצנפת המיון אמרה את בית רייבנקלו בראשונה רוז וויזלי תשובץ בבית רייבנקלו".
כל התלמידים החלו להתלחשש בזמן שרוז צעדה באיטיות לעבר שולחן רייבנקלו.
תלמידי גריפינדור התבאסו, הם רצו שרוז תשובץ איתם בגריפינדור .
רוז הבינה שמשהו מיוחד או מוזר בה, אך לא היה לה זמן להרהורים משום שכל יושבי השולחן נעצו בה מבטים, והיא הייתה צריכה להיות עסוקה בהתעלמות מאותם המבטים ולהישאר עם הבעת פנים רצינית ושלווה. הרי אותו מבט תמיד היה דרך המוצא היחיד שלה מכל דבר שקרה לה אי פעם.

"רוז." נשמעה קריאה, שהפסיקה את הרהוריה של רוז.
רוז הביטה לעבר גו'ן ואמרה, "רק ניסיתי להיזכר במיון הבית שלי..."

		הפרק הבא