הפכים

*אני יודעת שיש הפרשי גילאים בין שתי הסדרות - פרסי בן 11 כשהארי בן 16, אבל כאן זה לאחר המלחמה אצל החצויים ובתקופת הנסיך חצוי הדם אצל הקוסמים
*קרדיט לדפנה על הרעיון
~~~
19 ביוני, 2005

הרמיוני ישבה על הסלע, קוראת את הוגוורטס תולדות בפעם ה... מי יודע מה. הארי ישב לצידה, משועמם מההתבוננות ברון מתעתק ממקום למקום, שמח שסוף סוף הצליח.
"אה... רון? אולי מכיוון שעכשיו אתה יודע להתעתק, תתעתק יחד איתנו למחילה?" הציע הארי בחוסר אונים.
מצחו של רון התקמט לרגע, ואז הוא משך בכתפיו. "טוב."
"הרמיוני, בואי - הולכים." אמר הארי, סוגר את 'הוגוורטס תולדות' כדי שחברתו תפסיק לקרוא לרגע.
"מה? אה, טוב." הרמיוני נאנחה בהקלה, מעט מורגזת ממבטו המשועשע של רון.
"הממ... טוב, אף פעם לא עשיתי את זה בקבוצות, אבל צריך להחזיק ידיים..." מלמל רון במבוכה, תופס בידו של הארי.
"נו באמת, רון," הרמיוני נאנחה בזעף, משחררת את ידה מידו, "אני והארי יכולים להתעתק לבד."
הארי תקע בה מרפק, מסמן לה לשתוק. לבסוף הרמיוני הבינה את הרמז ושתקה, אוחזת בידו של רון.
"אל המחילה!" קרא רון - מעט בלחץ - והעולם התחיל להסתובב סביבם, עד שהם הופיעו באמצע היער במקום כלשהו.
"זה רק אני או שאמא שלך הפכה את כל הבית ליער?" הארי נעמד, מנקה את בגדיו.
הרמיוני הביטה סביבה בסקרנות. "אין לי מושג איפה אנחנו, אבל זה לא בתחום של עולם הקוסמים," היא הרהרה, "לא נראה לי."
"מצויין, רון, לאן הבאת אותנו?" הארי הביט בחברו בייאוש.
"אני בטוח שזה קרוב... לא הייתי מביא אותנו עד כדי כך רחוק..." מלמל רון, כבר לא כל כך בטוח בעצמו.
"בואו נבדוק את השטח, בסדר?" הציעה הרמיוני ונעמדה ביניהם.
השלושה המשיכו ללכת, ולאחר כמה דקות ראו עץ ענק, וצלליות של כמה אנשים לידו.
מתרגשים, רצו השלושה לעבר העץ, מוציאים את שרביטיהם ליתר ביטחון.
"תגידי, אנבת', למה נערים מוזרים עם מקלות רצים אלינו?" קול של נער שאל.
הנערה - אנבת' - נעמדה והתקרבה לשלישיה, שולפת את פיגיונה בדרך. "בשם אתנה - מי הם?"

~~~

אני יודעת שזה קצר, אבל זה רק פרולוג... ת"ב?

		הפרק הבא