...

היי פרק נחמד... 

קריאה מהנה!

פרק 2: חבר לא צפוי נדחף באמצע

הרמיוני הופתעה, לדעת כמה אהבה יכולה להיות כואבת. מיום חג המולד היא לא יצאה ממיטתה, בני משפחת וויזלי וחבריה  אתחילו לדאוג, למצבה הבריאותי והנפשי.

 כל יום, מישהו אחר מבני הבית, נכנס לבדוק מה שלומה, ולנסות ללא הצלחה לגלות למה היא במצב הזה. כך היה עד היום האחרון של החופשה, שבו נכנס לחדרה מישהו שלא ציפתה לראות. "היי" אמר לה רמוס בנועם. "למה אתה כאן?" שאלה. "אני כאן בגלל שאני האחרון שנשאר שעוד לא בה להיות איתך לכן בקשו מימני, כי לאף אחד לא היה יותר כוח אלייך" אמר רמוס, בישירות שלא מאפיינת אותו. הוא בעצמו לא יודע למה הוא אמר את זה, הרי הוא היה זה שהתעקש לבוא לבד.

 הרמיוני, נשמה עמוקות והנהנה לאות הבנה, הוא אפנה את ראשו לכיסא שהיה בחדר והיא הנהנה לחיוב. רמוס התיישב הם שתקו לכמה  דקות. מנסים להסתכל על הכל, חוץ מעל העיניים אחד של השני אבל בסוף רמוס נשבר ופתח בשיחה.

"מה שלומך?" הוא שאל בכל הרגוע ביותר שהצליח לגייס באותו רגע. "רמוס, על תלך יותר מידי מסביב מה אתה רוצה להגיד?" שאלה הרמיוני, בישירות ובקול קר רמוס, שתק לרגע ואז אמר בקול שלא היה מבייש את וולדמורט בכבודו ובעצמו. "את יודעת טוב מאוד מה אני רוצה להגיד, אני רוצה לשאול אותך מה את מסתירה מימני, אני רוצה לדעת את זה ואני לא אוותר על זה, אני רוצה להגיד לך להפסיק אם הפוזה הזו של הקרירות והאטימות, אני רוצה להגיד לך שאני אוהב אותך!" רמוס התנשף בכעש והרמיוני הסתכלה עליו בעיניים דומעות, ולפני שעוד מישהו הספיק להגיד מילה אחת נוספת.

 הדלת נפתחה ונכנס לחדר לא פחות מאשר. "סיריוס" אמרו הרמיוני ורמוס פה אחד "סיריוס זה ממש לא הזמן". אמרה הרמיוני "ממש לא". חזר אחריה רמוס בקוצר רוח. סיריוס התיישב על כיסא ליד רמוס בניחוחות מפתיעה, אם מחשיבים את המצב שלתוכו נכנס. "מה שמעתה מימה שאמרנו?" שאלו הרמיוני ורמוס, בהרמוניה מפתיעה. סיריוס גיחך לעצמו והוציא מכיסו אוזניעזר! רמוס הביט בסיריוס בגבה מורמת. לקח זמן מה עד שסיריוס הבין מה רמוס שואל.

 "הא את זה נתן לי ג'ורג' שימושי מאוד במקרי הצורך". הרמיוני גלגלה עיניים "מתי התחלתה להאזין לשיחה, המאוד פרטית שלנו" אמרה הרמיוני, בהדגשה על המילים "בארך מתי שאתחלתם אותה, היה מאוד משעשעה לשמוע אותכם". ענה סיריוס על שאלתה. "אתה נוקם בי" אמרה הרמיוני ספק קבעה ספק שאלה "כל יום" הייתה שתיקה מביכה.

"אני שמח ששיעשנו אותך, עכשיו אתה יכול לצאת ולתת לנו להמשיך לדבר?" שאל רמוס ביובש ובזאת ניפץ את השתיקה. "אם אני יוצא מיכאן, זה היה רק כדי להביא פופקורן" ענה סיריוס. לפני שמשהו, אמר דבר נוסף, הרמיוני חשה כאב חד על זרועה השמלית. "רמוס סיריוס אני חייבת ללכת, אני יסביר הכל, אבל אני צריכה ללכת, מצטערת" אמרה, הרמיוני מלמלה לחש ליצירת מפתח מעבר. נתנה ברמוס מבט אחרון ונעלמה כלא הייתה.

כך נגמרה השיחה המאוד פרטית שלהם לפני שממש שאתחילה.

הפרק הקודם		הפרק הבא