זיכרונות

דראקו מאלפוי הביט על החלון הרטוב בטיפות גשם, וחשב עליה. 

נשיקות בסתר בטירת הוגוורטס, 

כשאף אחד לא יודע. 

מבטים חשאים שהוחלפו ללא מילים,

עם עיניים נוצצות.

לילות שלמים של בילוי, 

ודיבורים. 

אהבה נוקבת,

שחדרה לבשרו ולעצמותיו. 

נשיקות חפוזות שמעבירות רטט,

גם בלי הרבה דיבורים. 

חיוכים שנשלחו,

באין רואה. 

חלומות עליה,

רק עליה. 

מחשבות מפוחדות,

מפחד שהיא תשבור לו את הלב. 

לוטש עניים, 

לא מבין מה קורה לו. 

עד שגילה, 

שכך זה אצלה. 

ורגעים יפים, 

בלחישות חמות. 

"אני אוהב אותך",

"אני אוהבת אותך". 

הוא רצה אותה,

רק אותה. 

היא כל עולמו,

והוא כל עולמה.

שבירת לב קשה,

כי היא לא יכולה. 

האהבה הלכה, 

והיא כבר לא שלו. 

הזיכרון חודר,

כמו סכין בלב. 

לא מרפה, 

ולא ירפה. 

דמעות שהרטיבו את הכרית בלילה,

בבכי חרישי. 

לב שבור,

שחבוי בתוך אדם תוסס. 

לילות בלי שינה, 

של מחשבות. 

כי הרמיוני גריינג'ר הייתה פעם שלו.

הפאנפיק מוקש ל8דראקו8מאלפוי8