כשרון פגש את פדמה פאטיל. - מושהה.

אני לא מאמינה! הוא נישק אותי! הוא אמר לי שהוא אוהב אותי! אני כלכך מתרגשת! אף אחד לא ראה את זה חוץ משנינו! אני חייבת לרוץ לספר לאחותי! אבל שניה, איך אני אגיד לה את זה? פשוט להגיד לה שהוא נישק אותי ואמר לי את המשפט שכל כך שימח אותי? אוי אוי אוי אוי אוי, פדמה מה קורה לך? לא מספרים לבן אדם דבר כזה בפשטות גמורה! צריך, צריך משהו, משהו שיפתיע... בדיוק! חסר גורם ההפתעה! אז ככה זה ילך ככה *עומדת מול המראה*

"היי פרוואטי אחותי הקטנה, נכון רון, נו זה שאני אוהבת!" לא לא טוב ממש לא טוב! אולי ככה: פרוואטי, נחשי מה! רון נישק אותי, וחכי זה עוד לא הסוף! הוא אמר לי שהוא אוהב אותי! את מאמינה???" או! זה כבר יותר טוב!

עכשיו מה שחסר זה שאני אגלה לו שאני אוהבת אותו.. אני צריכה בדרך מסתורית יותר, אנונימית יותר, פחות ציבורית... אולי אני אבקש מפרוואטי שתשים בשבילי על המיטה של רון, שוקולדים, פרחים ומכתב אהבה קטנטן ובו יהיה רשום:

"גם אני אוהבת אותך *סימן של נשיקה*  פדמה פאטיל♥". זה מה שאני אעשה! אבל אני לא אעשה את זה היום או בימים הקרובים בכללי, כי אני פרוואטי ורון צריכים לעכל קצת את מה שקרה... וזה מאוד מסובך!

וזהו חלומי התגשם! רון לאב מי! אנד אי לאב רון... כמו בשלגיה, שהנסיך אוהב את הנסיכה ושלגיה לא מראה את זה כי היא מתרגשת... אוי שניה, יש בעיה, אנחנו בבתים מתחרים! רון בגריפינדור! ואני בהפלפאף! אוי ואבוי! נוכל להיות זוג בלי שיצחקו עלינו?! בהפלפאף יצחקו עלי שאני חברה של ג'ינג'י דביל מגריפינדור (שמבחינתם הוא דביל מבחינתי הוא מושלם!) ובגריפינדור, יחשבו עלי משהו! לא יודעת מה... טוב אבל גם על רון, יצחקו... זה הדדי!

האמת, שגם אחותי לא מבינה בכלל למה אני אוהבת את רון אבל היא זורמת איתי, כי היא יודעת שאם היא לא תזרום איתי לא יהיה טוב... 

 וואי אני עיפה!! איזה יום....רומנטי...:) אני חושבת שאני צריכה לנוח מכל סערת הרגשות הזו...

"לקחת פסק זמן ולא לחשוב,

לשבת מול הים ולא לדאוג,

לתת לראש לנוח מהפיצוצים,

לתת ללב לנוח מהלחצים."

מקווה שאהבתם את הפרק השני!

הפרק הקודם		הפרק הבא