לילאן

לילאן פקחה את עינה בבוקר נעים,
האביב הגיע אל נרניה.
הכל היה פורח ומלא ביופי,
כשמגיע האביב לנרניה, זהו יום חג,
משום שהיו ימים קודרים בהם היה השלטון של מכשפת הקרח.
לא היה מנוס,
עד שבאו המושיעים לנרניה. ארבעת ילדי אדם.
בעזרת כוחו של אסלן האדיר,
הם הביסו את מכשפת הקרח,
והחזירו את השמחה השלום ומי האביב לנרניה.
אושר שרר בכל מקום.
אפילו בארמון משפחת המלוכה.
לילאן התלבשה בשמלת האביב שלה ויצאה לגן הארמון.
כל העצים פרחו בלבן ובוורוד.
זה היה מראה יפיפה,
אך לילאן לא הסתפקה בכך.
לילאן התגנבה מחוץ לארמון וטיילה בגבעות הירוקות והרעננות
עד שהגיעה למקום בו היא רצתה להיות.
המקום בו ביקרה בכל אביב.
זהו היה מקום קסום ומופלא.
הכל היה מלא בעצים עמוסים פרחים וורודים שעלי
הכותרת שלהם נושרים ומתעופפים ברוח,
האדמה הייתה מכוסה בדשא ירוק ורך,
היה שם אגם ובמימיו הצלולים שטו אלפי חבצלות מים.
היו שם גם ציפורים בשלל צבעים שציצו בקולן הנעים.
והדבר היפה ביותר, אם היית מביט אל האופק,
היית יכול לצפות בנרניה כולה בפריחת האביב.
זה היה מראה מרהיב ביותר,
אך לילאן לא באה בשל יופיו של המקום.
אלא מכיוון שפעם היו לה כאן רגעי אושר והנאה
שלא חזרו על עצמם שוב.
לילאן באה בשביל הזיכרונות היקרים והיפים ביותר שלה.
היא באה..
להיזכר.

		הפרק הבא