הסוף קרב. אני יודעת שהוא בא. אני כבר יכולה להבדיל בין אשליה למציאות, בין שקר לאמת. אלנה אומרת שיהיה בסדר, אני מבינה שזה לא נכון. לפני רגע רעדתי, פחדתי, הצטמררתי מלחשוב על שהכל יגמר, לחשוב על הסוף. אך להפתעתי, דווקא כשהסוף קרב, אני לא מפחדת. אני משלימה עם המציאות, עם זה שלא אהיה כאן. אני יודעת מה עלי לעשות. עלי לדאוג שהסוף שכאן שמחכה לי בפתח הדלת, ייקח רק אותי. הוא לא ייקח את האחרים, את אלה שאני מאחלת להם רק טוב. היקרים לי. אני רצה, מנסה למנוע את סופם. אך אני לא מספיקה... הסוף תפס אותי קודם. אני מבינה שזו הפעם האחרונה. אני עוצמת את עייני לעולמים. הסוף הגיע!
|