"היא מתה!" קייטו צרח, הרוח השורקת מבליעה את מילותיו. "גם רו מתה!" ת'רש השיב צעקה. שני הנערים עמדו זה מול זה בשדה סחוף הרוחות, בוחנים זה את כוחו של זה. שני נערים, פגועים מבפנים ומבחוץ, נלחמים רק על האנרגיה של השינאה הבוערת והזיכרון של שתי נערות מתות.
שתי נערות ששום דבר לא יכול לפגוע בהן יותר.
קייטו ידע שיש לו את היתרון שבלי שום רעד קל שבקלים הוא יחסל את ת'רש. כי המצפון וההיגיון שלו מתו יחד עם קלוב. הוא הניף את החרב, ולרגע היה שוב בחדר האימונים של מחוז שתיים, וקלוב מסתערת עליו בחיוך וחצי תריסר סכינים באחת מידיה. הוא ניער את ראשו כדי לגרום למחשבותיו להצטלל.
לא יעזרו עכשיו זכרונות של דברים שרק רצה לשכוח.
ת'רש היה זה שעשה את הצעד הראשון, וזינק, זריז כנחש מכיש וחזק כמו אריה הרים, לעבר קייטו. קייטו קלט בהפתעת מה שת'רש כבר הבין שהוא לא ינצח בקרב הזה, ושלא אכפת לו.
כנראה שזה מה שהזירה עושה לאנשים מסוימים, אוכלת אותם מבפנים החוצה על ידי זכרונות של אלו שלא ישובו עוד לעולם.
החתך שקייטו עשה בגרונו של ת'רש היה כל כך מדויק ונקי, שלרגע לא קרה כלום. ואז הדם פרץ מצאוורו של הנער שלפני דקה היה כל כך חזק ומאיים, והוא קרס.
הפצע הפעור נראה כמו חיוך אדום גדול. קייטו זכר את קלוב מחייכת. זוויות הפה שלה התרוממו מעט, וחשפו שיניים לבנות קטנטנות, כמו של ילדה, וברק עבר בעיניי האגוז שלה. דווקא את הזיכרון שלה צוחקת הוא לא רצה לשכוח.
ת'רש פתח את פיו, ולהפתעתו של קייטו, מכל הדברים שבעולם, הוא שר. הוא שר עד שהתותח ירה, וזה הזכיר לקייטו את התמונה האחרונה הזו של קלוב, זו שסירב להשלים עימה; שוכבת על הקרקע, מתה. הרגע הזה שהוא הבין שהיא לא הולכת לחזור.
הרחפת הגיעה, ובאיטיות, בעדינות, הרימה צבת את גופו של ת'רש, שגם הוא, כמו קלוב, נראה פגיע כל כך במותו. הוא יכל לדמיין זעקות שבר בוקעות מאחד הבתים במחוז אחת עשרה. הוא הרכין את ראשו, מכבד את הנער הזה, שבעצם היה רק עוד כלי משחק.
"היא לא חוזרת!" קייטו צעק. כבר אין מי שישמע כמובן; פיטה וקטניס על ראש קרן השפע, נהמות המוטציות משתיקות את קולו, וכל השאר מתים. "היא לא תחזור הביתה!" הוא זרק את המילים במישור הפתוח, יודע שלא נשאר מי שישמע.
הוא יודע שהוא לא ינצח, אבל הוא בכל זאת הניף את נישקו. היא תמיד אמרה לו להמשיך, גם אם מדובר בקרב אבוד. לה היה קל להגיד- היא יכלה לפגוע בכל מטרה שרצתה. היא בהחלט פגעה בלב שלו.
אז הוא המשיך.
ונלחם.
ומת.
מתחננת לת"בים!!
|