זה לא מצחיק.

פנסי מרחה איפור על פניה. אבל עדיין רואים. אוף!

היא ניסתה לגרד את זה, אבל זה רק גדל; היא הלכה למאדם פומפרי וזו אמרה: "עזבי את זה! סתם בסבוז זמן."

היא ניסתה שוב לגרד את זה. 

אבל דראקו כבר צחק עליה!

וזה מה שהיה: הייתה לה שומה גדולה ושחורה על צווארה, מלאה בשערות מבחילות. 

היא ניסתה לתלוש את השערות. 

היא יצאה מחדר הבנות בכניעה. 

"הו," קרא בלייז, "מה שלום השומה?"

"סתום," נהמה פנסי. 

"לא עשית פן היום לשערות שומה?" קרא עוד מישהו. 

פנסי יצאה מהר מחדר המועדון. 

היא גרדה מעט בשומתה, מייחלת לזרוק אותה לכל הרוחות. 

"הי, פנסי."

זה היה דראקו. 

"הכל בסדר עם השומה?"

"סתום!" צעקה פנסי. 

"סתום ואל תזכיר את זה!"

דראקו אמר סליחה, ופנסי לא יכלה מולו ונישקה אותו. 

"השומה נגעה בי," הוא התלוצץ. 

אבל פנסי נתנה לו בעיטה במקום רגיש ורצה לארוחת הבוקר, הדמעות מבצבצות בעיניה. 

"פנסי! הכל בסדר?" לגלגה הרמיוני גריינג'ר הבוצדמית, "איך השומה?"

פנסי הוציאה את שרביטה: גם הרמיוני. 

"תסתמי את הפה שלך בוצדמית,"  נהמה. 

"אני פוחדת."

פנסי ירתה קללה שחשפה את כתפה של הרמיוני בגלל הרוח שהוציאה הקללה. 

יואו, הכתף. 

הרמיוני החווירה. 

פנסי צווחה מצחוק. 

על כתפה של הרמיוני הייתה פלולה גדולה, יותר גדולה משלה, עם שערות שבהחלט אפשר לסרק. 

הרמיוני הסתובבה ורצה לכיוון המרפאה.

פנסי גמרה לצחוק והתיישבה בשולחן של סלית'רין. 

"שומה," אמר זאביני. 

"לבוצדמית יש יותר גדולה," אמרה פנסי במרמור. 

"בסדר," משך זאביני. "אבל לא רואים את זה."

פנסי בעטה בו. 

"אח!"

דראקו הניח יד על כתפה של פנסי. 

היא רעדה מעונג. 

"תרגעי, שומה."

פנסי החלה לכעוס גם עליו. 

"די!"

אבל הוא צחק ונישק אותה. 

"זה בצחוק."

"אבל זה לא מצחיק!"

הרמיוני נכנסה לאולם. 

"תראו!"

פנסי הלכה לכוונה, יורה את הקללת-רוח. 

כתפה של הרמיוני שוב נחשפה, אבל פלולה לא הייתה שם. 

"מה?"

הרמיוני צחקה. 

פנסי רצה אליה בתחנונים. 

"איך? איך? תגידי לי!"

הרמיוני הוציאה מכיסה משחה. 

"תמרחי, מכוערת. וזה יצא. מדאם פומפרי נתננה לי."

והסתלקה. 

פנסי עשתה כך, ותוך שתי דקות זה נעלם. 

"הי," אמר דראקו כשפנסי היישבה לידו, "השומה!"

פנסי צחקה בחדווה. 

דראקו נישק אותה. 

"טוב אם אין שומה." זאביני הסמיק. "אני אוהב אותך."

כולם צחקו, וגם פנסי. 

"זה לא מצחיק בכלל!" הוא קרא. 

"מצטערת, זאביני. אין אוהבת את דראקו, אבל כדי לעודד אותך - "

היא רכנה ונשקה לו על שפתיו. 

כולם צחקו. 

זאביני  ופנסי צעקו:

"זה לא מצחיק!"