למה לעזאזל זה קורה לי?

הבטתי בחלון מנסה לעצור את הדמעות אבל הן המשיכו לזרום לתוך שערי הבלונדיני.

בדקתי שוב את השעון מגלה שכבר אחרי חצות. קמתי לאט מנסה לא להעיר את חברותיי לחדר, צעדתי על קצות האצבעות עד המיטה שם נשכבתי והתכרבלתי בשמיכות הכבדות. הנחתי את ראשי על הכרית והדמעות המשיכו לזרום, נרדמתי רק כשהשעון הראה שתיים חמישים.

"בוקר טוב!!" שמעתי את אנה צורחת מהכניסה לחדר. היא תמיד קמה לפנינו וקראה בחדר המועדון, היה לה מנהג להעיר אותנו בדרכים מאוד "נעימות".

קמתי לישיבה ושפשפתי את עייני ממלמלת "בוקר טוב" הסתכלתי על חברותיי מתעוררות, ולבסוף עמדנו כל אחת מחוץ לארונות מלאים מנסות להחליט מה ללבוש, שלחתי יד ארוכה ומשכתי חולצה, חצאית וגרביונים.

נכנסתי לשרותי הבנות והעפתי ילדה משנה ראשונה מאחד התאים ; הורדתי את הפיג'מה השחורה ולבשתי חולצה שחורה עם סמל קטן של סליתירין. סיימתי להתלבש מסתכלת על ההשתקפות שלי במראה הארוכה.

אני בלונדינית, בהירה ורזה חצאית העור הצמודה במותניים הדגישה את זה, עניי הירוקות היו עייפות ומשום מה התחשק לי להתאפר.

חזרתי לחדר והמשכתי להתארגן, לאחר מכן פניתי לליליאן וביקשתי שתאפר אותי, היא מרחה לי איליינר דק וקצת שפתון ורדרד.

יצאנו מחדר כולנו ביחד, אני ליליאן קייטי אנה ואיזי. התקדמנו אל עבר ארוחת הבוקר.

בארוחת הבוקר אכלתי קצת סלט והקשבתי לקייטי שסיפרה לי ספק צעקה בלחץ שהיא לא הספיקה לעשות את שעורי הבית מאתמול, צחקתי ואמרתי לה שאני אפילו לא התחלתי.

בשעה הראשונה היה לחשים לשנה השלישית, היה משעמם.

בשעה השנייה היה שיעור כישפומטיקה, היה נורא.

בשעה השלישית היה שינוי צורה, הפעם דווקא היה מעניין.

אחר כך היה הפסקה של עשרים דקות, ישבתי עם ריילי על הדשא כששתינו פונים אל האגם ונשענים על עץ הדובדבן הגדול. ריילי הוא ילד היפי רועש מריינבנקלו, יש לו שיער שחור מתולתל שמגיע כמעט לכתפיים ועיניים כחולות עמוקות.

דיברנו על הכל!!! על הלימודים החברים על המשפחה ובעיקר סתם צחקנו על החיים. היה נורא נחמד אבל הייתה הרגשה ששתינו יודעים שאנחנו לא אמורים להסתובב ביחד. זה היה פחות נחמד.

"נכון  הילד המוזר עם האפרו?" ריילי שאל. הנהנתי.

"אני די בטוח שראיתי מסרק תקוע בשער שלו!!!!!" ריילי התפרע ואני צחקקתי עדיין עסוקה במה שקרה אתמול.

הוא נעמד מציע לי יד, הנהנתי בשלילה והודעתי שאני יגיע עוד כמה רגעים. הוא הנהן ונכנס לטירה.

"ביי סופי!!"

לאחר עוד כמה שעורים הלכתי לאכול, התיישבתי עם ליליאן ואיזי. הסתכלתי על ריילי בשולחן של רייבנקלו. הבנות היו רגילות. קצת בהיתי…. אחרי כמה דקות ראיתי את צ'ארלס וינס מתקרב לריילי. הוא פנה עליו בהתנשאות.

"אתה על מלגות, ההה? אני עדיין לא מבין למה מקבלים בוצדמים עניים."

כולם הרימו את ראשיהם והסתכלו על עליהם (צ'ארלס חייך).

ריילי לא התרגש, הוא ענה באדישות. הוא היה רגיל להתגרות של צ'ארלס.

"אני אסביר לך את זה פעם אחרונה, אני בן למשפחת קוסמים עשירה ועתיקת יומין. אולי תלך למרפאה צ'ארלס, אתה שוב שוכח הכול."

כולם צחקו. צ'ארלס מחק את החיוך מפניו ופנה אל השולחן של סליתרין.

הוא התיישב לידי והכריז "את יושבת לידי בשיעור שיקויים." הבטתי בו בבלבול.

"אני יוותר על התענוג." ליליאן צחקקה.

היה עוד שיעור, ואז הלכנו לחדר המועדון של סליתרין. התיישבנו על כמה כורסאות בפינה והתחלנו לרכל.

איזי סיפרה לנו על כול הבנים החתיכים, היא גם שאלה אותי על ריילי. הסברתי שאנחנו רק חברים.

"אני די בטוחה שהוא הומו בכלל!!" אמרה ליליאן וצחקה.

"ברור שהוא הומו, אחרת סופי לא הייתה אוהבת אותו." המשיכה קייטי.

די!! הוא לא הומו ואני לא אוהבת אותו!!" סיימתי את הדיון.

כולן השתתקו ואז חייכתי והתחלתי לצחוק. הן צחקו יחד איתי.

		הפרק הבא