לא אפסיק לחלום

אני מסתכלת בך, וליבי מפרפר. 

אבל אתה בכלל לא מביט לעברי. 

אני אומרת לך "שלום" כשאני רואה אותך, בקול רועד. ואתה רק זורק חצי חיוך, ונפנוף ביד. ואני מחייכת. זכיתי ממך לנפנוף וחצי-חיוך! אני כך כך מאוהבת בך, עד שזה קטלני. 

אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליך, ועל פניך היפות, כפני מלאך. 

אתה גבה-קומה, ורחב כתפיים, עיניך כחולות כים, ועורך שזוף. שערך חום, ואני רוצה לגעת בו, ללטף אותו, ולהריח אותו. 

אני מסתכלת על שפתיך האדומות כורד, ואני רוצה להצמיד את שפתיי שלי עליהם. 

כשאתה צוחק, אתה חושף את שיניך הלבנות - ואני רוצה שהן ינשכו את שפתיי ברכות. 

אני לא מתייאשת, אני ממשיכה לחלום על יום בו תגיש לי את ידך בחיוך, ותאחוז בי, ותאהב אותי. 

אני לא מפסיקה לפזר אליך חיוכים, ואני חושבת שכבר הבנת, אבל אתה לא רוצה. 

לפעמים אני רוצה להביט בך בלי הפסק. להביט בך צוחק, מסרק את שערותיך, מבליט את שריריך...

לא, לעולם לא אפסיק לחלום שיום אחד תהיה שלי. 

אמש ראיתי אותך שוב. 

צחקת. 

אבל לא נהנתי מצחוקך באותו הרגע. 

ידך הייתה משולבת ביד נערה בלונדינית יפהפייה, שחייכה אליך. 

לא טרחתי לומר שלום, לזכות בחצי-חיוך. 

שמעתי אותך לוחש לה: "אני אוהב אותך", הלחישה שכל כך רציתי לשמוע מפיך!

הדמעות חנקו בגרוני. 

לא שמתם לב אליי, המשכתם לצחוק ולחייך, ואז התחבקתם. 

נאחזת בה כמו חבל הצלה. 

לא יכולתי לשאת זאת. 

תמיד הכחשתי:

תמיד רציתי שתאהב אותי, למרות שלעולם לא הראת סימנים קלושים לכך. 

רציתי שתצחק אליי, אך בקושי חייכת אליי. 

רציתי שתנשק אותי, אבל בקושי התקרבת אליי. 

אתה של מישהי כבר, מישהי שאיני מכירה, וזה הגורל. 

אבל אני עדין אחלום, שיום אחד תהיה שלי. 

גם כשלא יהיה שום סיכוי. גם אם ידיע יום שכבר לא ניפגש לעולם - לא אוהב מישהו אחר. אף פעם. לא אפסיק לחלום עליך. עם החיוך שלך, שהןפנה תמיד לנערות אחרות, ולא אליי. אבל אני אוהב אותך, לעולם. 

ולא אפסיק לחלום, שתהיה שלי, יום אחד.