רון, אני יודעת. יודעת.

כל הזכויות שמורת לגיי.קיי. רולינג המדהימה, ולתקופה המשתנה הזו בחיי.

רון, אני יודעת. יודעת.

איך אני יודעת?

ולמה?

את זה אני דווקא לא יודעת.

כל מה שאני יודעת זה שאופייך מדהים,

שיערך ג'ינג'י, עיניך חומות ונוצצות שמחת חיים,

וליבך נתון לאחרת.

את זה אני יודעת, אבל לא בוודאות,

הניחוש שלי הווא- הרמיוני גריינג'ר.

אני אולי נראית כאילו עובר עליי קראש נעורים,

ואולי אני נראית קצת דפוקה,

אבל תבין-

היו לי כל-כך הרבה קראשים,

כשפתאום אני מבינה 1שאני אוהבת אותך. התחושה אחרת.

אבהבה אמיתית, לא סתם קראש.

והיי, אולי אני סתם טיפשה שמשלה את עצמי, אבל זה מרגיש ככה.

אומרים שאני קטנה מדי להתאהב,

ושאני כלל לא אמורה להתעסקבזה,

אבל אני לא יכולה לא!

רון, אני יודעת. יודעת.

אני יודעת שרב הסיכויים שלא יצליח איתנו.

אבל אני אמשיך לקוות-כנראה עוד לשנים.

רון, אני יודעת. יודעת.

במהלך הזמןן שכתבתי את הפאנפיק, הוא נבע ממש מהלב. בלי סיבוכים.

לא הבנתי, עד שהחלפתי את השמות בפיק, לשמות אמיתיים, והייתה לי צמרמורת, כי זה בדיוק איך שאני מרגישה כלפי הקראש שלי... כאילו כתבתי את עצמי בתוך לבנדר...

אני יודעת שזה לא מרשים, אבל בבקשה לא להגיב רע, אילו החיים שלי גם...