מותו של הלורד

לוולדרמוט היו פני נחש. עור חיוור שמעולם לא ראה אור שמש, מצולק ומסוקס. עיני כפתורים אדומות. היעדר אף. שפתיים דקיקות עד בלתי נראות.

החיה האהובה עליו הייתה נחש. היא הייתה חיית המחמד שלו, הפוטרונוס והמוטרונוס (הקסם הנוגד לפוטרונוס שמפיץ רוע) שלו. מעל מיטתו תלה כתבות אודות נחשי אימיים ותמונות שלהם מתנוענים ומלחששים. מאז שהיה קטן הם מצאו אותו, רדפו אחריו, ליחששו אליו. והוא הבין והגניב להם אוכל ונתן להם לעשות עבורו שליחויות. להרוג ארנב ולתלות אותו הפוך בעליית הגג. להגניב לו ממתקים מהחנות הסמוכה. היה לו קעקוע קוסמי על החזה של נחש מתנוענע, בדיוק במקום שבו שכן ליבו. הנחשיות הייתה טבועה כל כך עמוק בתוכו, חלק בלתי נפרד ממנו. ישות אחת.

נחשיות היא גם ערמומיות, קרה ואכזרית. והנחשיות שבו היא שאיפשרה לו ללא רגשות מצפון לשלוח מוגל מכושף באימפריוס חזק ושתוי עד שיכרה בשיקוי מחליף צורה להגוורטס. לקרב האחרון מול פוטר במקומו.

הוא תמיד העריץ נחשים. את היכולת שלהם לקלף ולהשיל מעצמם את עורם ואז להמשיך הלאה בלעדיו. בלי להרגיש בחסרונו. כמו נחש, השיל מעליו את דמותו השנואה של טום רידל. ואז, בבוא הזמן, זנח גם את דמותו של הלורד וולדרמוט תמורת פטר: נחש אניגמי במשרה חלקית שברח מחורבותיה של הגוורטס ונכנס לעבותיו של היער האסור. אורב לטרף ותלמידים תמימים.

פטר היה יותר חיה מאדם, וזה התאים ללורד וולדרמוט ביותר. בתור חיה המחשבות פשוטות בהרבה. אוכל, לשרוד ליום הבא. לא נקמה, לא כל האנשים שהחשיב כנאמנים ובגדו בו, לא אוכלי המוות המתים. רק טרף ומקום לינה מוגן. הוא לא ידע כמה זמן עוד יהיה כך. הוא לא ידע כמה זמן עבר. הוג ידע שהוא בן אלמוות, שהוא הצליח במשימתו. שהוא יכול לחיות לנצח. אבל זו הייתה תחושת רייקנות איומה, כי אין כל הנאה בנצח כלוא כנחש. זה לא ניצחון כשהוא סודי. ואולי המוות משחרר יותר. כך יום אחד הוא עושה את מה שלא האמין שיעשה. תמיד פחד שמישהו אחר, דוגמת דמבלדור, יהרוג אותו. הוא לא האמין שהוא יהיה זה שיסיים את חייו. אבל הוא עשה את זה, ומת מוות ריקני וחסר כל תוכן. גופתו נמצאה שנים אחרי כן, כשלונה המורה לחיות פלא נכנסה למעמקי היער ממטרות עלומות. כשמת הרגיש מאוכז מעצמו, שלא הצליח לשאת את כובד החיים. שהקריב אותם. שהכשיל את המאמצים שלו ובעצם ביזבז את כל השנים שבהם השקיע בלחשים וקסמים שיחזיקו אותו קיים. בסוף, מה שהרג אותו, היה הבדידות. היעדר האהבה. הדבר שעליו ליגלג כל כך הכניע אותו. אולי האהבה היא כן הדבר שיש להארי פוטר ואדון האופל לא מכיר. הנשק הכי חזק בעולם, זה שנותן טעם ומשמעות ועומק לחיים.