חשבתי עליה מהרגיע הראשון שראיתי אותה. פנים שחורים ומעוצבים, שפתיים אדומות ומעומעמות, שיער שחור ארוך ומתולתל.
לא ידעתי איך קוראים לה.
גם היא נסעה לשנה הראשונה בהוגוורטס, כמוני וכמו ג'ורג'.
ברציף, אני וג'ורג' פגשנו ילד ממש נחמד, לי ג'ורדן, הוא גם נסע לשנה הראשונה בהוגוורטס. הסתובבנו איתו ברכבת והצקנו לכל הילדות בתאים השונים. ואז הגענו לתא האחרון ברכבת.
והיא ישבה שם, עם ילדה לבנה בשם אליסיה ספינט. מאוד חברותית, האליסיה הזאת, אבל לא יכולתי להוריד את העיניים מהשניה.
ידעתי שהיא קלטה את זה.
כשקמנו, אני וג'ורג' ולי, קרצתי לה.
היא חייכה. יש לה חיוך יפה כל כך.
כשהצטופפנו כולנו בטור, מחכים להניח על ראשנו את מצנפת המיון ולהתמיין לבתים, היא הייתה לפני. לא יכולתי להתאפק. שאלתי אותה איך קוראים לה.
היא חייכה וצחקקה קצת. "קוראים לי אנג'לינה ג'ונסון."
התמיינתי לגריפינדור ישר כשהנחתי את המצנפת על הראש. צ'ארלי ופרסי הריעו לי, אבל לא שמתי לב אליהם. כי באותו רגע התמיינה אנג'לינה לגריפינדור.
היינו ביחד בכל השיעורים. בשנה השלישית כבר התחלנו להתקרב. וכשהיינו בשנה השישית שלנו, יצאנו ביחד לנשף חג המולד של טורניר הקוסמים המשולש. היינו ביחד בקבוצת הקווידיץ'.
אני לא אשכח טאת הערב הזה, אחרי פגישת צ"ד. התקרה הייתה מכוסה בצמח הדבקון. אני ואנג'לינה התחבאנו מאחורי הספות כשכולם הלכו.
ואז ראיתי את הארי וצ'ו, מתנשקים. צ'ו בכתה.
ולפני שהבנתי מה קורה, לפני שהבנתי שאנג'לינה קרובה כל כך, כבר היינו מחוברים, מחוברים בפה, בגוף. וכשהרגשתי את השפתיים המלאות של אנג'לינה נחות בעדינות על השפתיים שלי, ושהיד שלי על השיער היפהפה שלה,
ידעתי שמצאתי את החצי השני שלי,
וידעתי שגם היא יודעת שהיא מצאה את שלה.
ויכולנו להשאר ככה, לנצח.
חשבתי עליו מהרגע הראשון שראיתי אותו. עור לבן, שיער וגבות ג'ינג'יים.
הוא נכנס עם התאום שלו ועם עוד ילד שחור, כמוני, לתא שבו אני ואליסיה ספינט ישבנו, התא האחרון ברכבת.
התאום אמר שהוא ג'ורג' ושהשני- פרד.
פרד.
איזה שם יפה.
ראיתי שהוא הסתכל עליי כל הנסיעה. גם הוא נסע לשנה הראשונה שלו בהוגוורטס.
כשהוא יצא, הוא קרץ לי. חייכתי במבוכה.
אחרי זה ראיתי אותו כשחיכינו לתורנו במצנפת המיון. הוא שאל אותי איך קוראים לי.
צחקקתי. "אנג'לינה ג'ונסון."
הוא מויין לגריפינדור. הוא הסתכל עליי בזמן שהנחתי את מצנפת המיון.
הייתי ממש בלחץ כשהמצנפת התלבטה. וכשהצטרפתי לגריפינדור, הוא הריע הכי חזק באולם.
היינו ביחד בכל השיעורים. בשנה השלישית שלנו כבר התחלנו להתקרב. ובשנה השישית, יצאנו ביחד לנשף חג המולד של טורניר הקוסמים המשולש. היינו ביחד בקבוצת הקווידיץ'.
אני לא אשכח את הערב הזה, אחרי פגישת צ"ד. התקרה הייתה מכוסה בדבקון. אני ופרד התחבאנו כשכולם הלכו.
ואז ראיתי את הארי והילדה הסינית הזאת מתנשקים. הילדה הסינית בכתה.
זה קרה כל כך מהר, ולא שמתי לב. פרד היה קרוב כל כך. ראיתי את השתקפותי בעיניו החומות.
וכשהרגשתי את שפתיו הדקות על שפתיי ואת היד שלי על שערו הג'ינג'י הלוהט,
ידעתי שמצאתי את החצי השני שלי.
וידעתי שגם הוא יודע שהוא מצא את שלו.
ויכולנו להשאר ככה, לנצח.
|