ירח מלא

קייט נכנסה לחדר המועדון. ג'ייד וסיריוס ישבו שם והתנשקו, כרגיל.

קייט חייכה בסיפוק.

 איזה מתוקים הם בייחד! חשבה. היא הייתה זו שבזכותה הם היו ביחד. סיריוס קרץ לה.

היא שלחה לו נשיקה באוויר, והלכה לחדר הפרטי שלה.

איזה יום עמוס! חשבה. פרופסור סלגהורן נתן להם המון שיעורים, והויא לא ידעה אם היא תספיק להכין אותה. הרי היום יש ירח מלא!

"שיט"! מלמלה ובעתה בכרית שהפריעה לה בדרך.

היא המשיכה ללכת, מתוסכלת מהעובדה שהיא לא תישן כמה לילות.

לפתע הרימה את ראשה, וראתה את ליאם, כרגיל, חוסם את דרכה.

היא שנאה שהוא עושה את זה, אך הכי היא שנאה שהוא היה עושה את זה כשהיא במסדרון.

"אוך, ליאם! תן לי לעבור". סיננה בעצבים.

"קייטי, בבקשה! את חייבת לשמוע את השיר שכתבתי לך! את המוזה שלי, כבר אמרתי לך"...

היא הסתכלה עליו ברחמים. זה היה לה קשה לשבור את ליבו בפעם המי יודע כמה.

"אני מצטערת ליאם, רק עכשיו חזרתי מאימון קווידיץ', ועדיין לא הספקתי להתאמן בג'ודו. אולי בפעם אחרת"

"בבקשה! זה לא יקח הרבה זמן"! התחנן.

"אני רק רוצה להתקלח, אני מרגישה ממש 'איכסה' עכשיו" אמרה קייט והתרחקה צעד אחורה.

"בסדר" התייאש, הרכין את ראשו והלך לכיוון מגורי הבנים.

קייט נאנחה בהקלה.

ליאם חיזר אחריה נואשות כבר שנתיים שלמות, אך היא מעולם לא הרגישה אליו כלום.  היא הרגישה קצת רע עם עצמה על כך שהיא דוחה אותו כל פעם מחדש, אך הוא לא היה הטעם שלה, והוא היה רכרוכי ועדין מדי בשבילה.

היא המשיכה ללכת, מדוכדכת.

היא נכנסה לחדר. רמוס ישב במיטתה, ונראה מיואש.

"היי, רמוס! מה אתה עושה פה"? שאלה בחיוך.

היא הסתכלה בפניו של הנער החיוור. שיערו היה פרוע. הוא קם בבהלה.

"שב, זה בסדר! אתה רוצה שאני אבייא לך משהו לשתות? אתה נראה נורא"!

"לא, אני בדיוק יוצא"... אמר.

"נו, רמוס! שב"! אמרה קייט בתקיפות.היא ניסתה להושיב אותו בכוח אך זה היה לה קשה. למרות היותו רזה מאוד, הוא היה חזק מאוד וגבוה ממנה בראש.

"קייט, אני סתם לא מרגיש טוב וחיפשתי את לילי, הבטחתי לג'יימס שאמסור לה סליחה בשמו" אמר בגמגום.

"שקרן". אמרה קייט, נעלבת. רמוס מאז ומתמיד היה מספר לה הכל- לטענתו. אך תמיד היא הרגישה שהוא מסתיר ממנה משהו.

"אני לא מבינה רמוס, אתה והסודות שלך, זה כבר מתחיל להיות מעצבן"! זה תמיד היה קורה לו ביום שבו היא הייתה משתנה. והפעם זה היה יותר מדי בשבילה. העומס הרגשי והפיזי שהיה עליה כבר היה בלתי נסבל. ועכשיו רמוס? אחד מהידידים הטובים ביותר שלה?

"אני לא מסתיר ממך כלום" אמר רמוס בשקט.

"אתה גם שקרן גרוע, בנוסף לכל". אמרה בכעס.

היא נכנסה למקלחת עצבנית, ורמוס יצא מהחדר.

כשיצאה גילתה שאית'ן יושב על מיטתה ומחכה שתצא מהמקלחת. שיערה עוד היה מבולגן ורטוב, והיא לבשה גופייה מוגלגית מטופשת עם ציור של מיקי מאוס, שגרמה לאית'ן לגחך בשקט.

"אית'ן"! אמרה בחיוך. היא חיבקה אותו.

"מתי חזרת? ממש התגעגעתי! למה לא היית היום באימון הקווידיץ'? טים ממש כעס"! קייט התיישבה לידו והוא חייך אליה בחזרה.

"חזרתי ממש עכשיו! ואני מקווה שאמרת לטים שהייתי בחופשה עם המשפחה. כי אחרת הוא יעיף אותי מהקבוצה, לא נראה לי שהוא שפוי כרגע, במיוחד אחרי שאחד מהחובטים שלו היה חסר, ואת מכירה את טים כשהוא עצבני" צחק אית'ן.

"ו... איך היה"? שאלה קייט בהתרגשות.

"היה מעולה! אבל עזבי אותי, מה איתך"?

היא הסתכלה בעיניו החומות הגדולות באהבה, וחייכה חיוך ענק. היא ממש אהבה אותו, והוא היה הידיד הכי טוב שלה.

"כרגיל... אתה יודע... שיעורי בית – והמון, פוצי מוצי של ג'וד וסיריוס, רמוס מדוכדך, פיטר המסכן במרפאה, ניג'וסים של ג'יימס ולילי... שגרה משעממת"

"ו... מה עם השיר שלנו"? הסמיק.

היא חייכה אליו חיוך, והפעם- חיוך מבוייש.

"אמ... אני לא יודעת אם יהיה לי אומץ להציג אותו במופע הזה... מול כולם"...

"את שרה מדהים, באמת! אין לך מה להתבייש"

חיוכה גדל והוא הוציא את הגיטרה מתיקו.

---

קייט יצאה מהחדר, והשתדלה לשמור על שקט. זה היה לה מעט קשה, כי השינוי כבר התחיל  ושיערה התארך מאוד והגיע עד לרצפה, מה שהקשה עליה ללכת מהר בלי לדרוך עליו.

השעה הייתה רבע לשתים עשרה. הכל היה שומם.

היא יצאה החוצה. במצב רגיל היה יכול להיות לה קר, אך באותו לילה היה ירח מלא, והאגם הגדול היה קרוב אליה.

היא שאפה את האוויר הקר של הלילה ופתחה את עיניה. צבע שיערה החל להשתנות.

היא הופתעה לגלות ששיערה הפך לשחור.

רגלייה הפכו לסנפירים.

השינוי הסתיים, והיא קפצה למים.

כמו בתולת ים אמיתית.

***

למי שלא הבין- טים הוא הקפטן של קבוצת הקווידיץ', ואית'ן וקייט הם החובטים.

מקווה שאהבתם. (:

תגובות!

הפרק הקודם		הפרק הבא