אתה איש טוב

והם היו שם, על סיפון "הפנינה השחורה", היא לבשה תלבושת פיראטים מסורתית וספארו הסתכל עליה. סליחה סליחה! קפטן ג'ק ספארו.

"נו? מה עושה הקפטן בשעות הפנאי? ויותר חשוב, איפה הרום?" ליגלגה אליזבת' והתקרבה לספארו.

"ברבוסה גמר את כל הרום, טוב נשארו 9 בקבוקים אבל אנחנו צריכים עוד הספקה. אנחנו נעגון לקנות עוד רום" אמר ספארו כחולם.

"לא נראה לי שאתה רוצה רום, קפטן. אני חושבת שמשעמם לך ככה... אתה יודע... לבד." היא צחקה והתקרבה עוד יותר.

הוא הסתכל בעיניים החומות היפות שלה, השיער הגולש מתחת לכובע הפיראט. הקפטן ידע. הוא מאוהב. בכל זאת, היה בה משהו לא צפוי, משהו מעניין. הוא החליט לא לקחת סיכון והתרחק. והיא ממשיכה להתקרב אליו, כאילו נואשת.

"אליזבת', אולי עדיף ש...לא נהיה כך כשכולם מסתכלים עלינו?" הוא מילמל, למרות שידע מה היא רוצה לעשות.

"זהו סוף העולם, קפטן שלי. אם אתה איש טוב תעשה את זה. במילא אנחנו נמות פה ואף אחד לא יזכור את זה." היא אמרה, בעוד הספינה המשיכה להתנודד.

כל הפיראטים כבר ירדו לספינות ההצלה, ויל היה המוביל, הוא הסתכל עליהם, והבעת קנאה התפשטה עליו.

היא התקרבה לשפתיו של הקפטן, והמשיכה לנשק אותו בחוזקה, היא לא הרפתה ממנו, והוא הניח לה לנשק אותה.

ויל שהסתכל מספינת ההצלה, לא יכל לסבול את זה. הוא עלה לספינה, מחזיק בחרבו מאחורי הגב.

הוא החזיק את פרצופיהם והרחיק אותם עד כדי נפילה.
"ויל!" צרחה אליזבת', היא נפלה למקום בו יש חור לים.

"אם את לא תהיי שלי, את לא תהיי של אף אחד! ובטח לא עם ג'ק ספארו הבוגדני!" צעק ויל, "עכשיו תבחרי. או ששניכם נהרגים, או שרק ספארו נהרג."

"ויל מתי הפכת להיות כזה נוראי, תעזור לי! אני נופלת!" היא צרחה.

"בחירה נבונה." הוא אמר, דרך על כפות ידיה והפיל אותה למים.

"אתה לא איש טוב. ויליאם טרנר." אמר ספארו וקפץ למים.

 ספארו מצא את אליזבת', הם שחו לקאריביים. שם יהיה להם נוח ביחד ותהיה להם הספקת רום מלאה.