מציאות אחרת

זכויות לרולינג המדהימונת... סתם... מדהימה וכו׳...

ואם יאושר....

אז תודה לכם שאתם קוראים את זה!

ליל כל הקדושים, 1981, מכתש גודריק

״שתק!״ נשמע קול גבוה וקר.

הארי לא ידע מה זה שתק עדיין, וגם לא ידע מי הדובר.

אבל בנקודת הזמן המדויקת הזו, נדמה שלא אכפת לו כל- כך.

הארי היה עסוק בצעצוע החדש שאביו נתן לו רגע לפני כן.

אבל כשחושבים על זה, הארי בקושי ראה משהו בתוך סבך שערה האדום של אימו.

נשמעו צעדים עולים במדרגות.

״לא את הארי- רק לא את הארי- קח אותי במקומו... רחמנות, רחמנות...״ שמע הארי את אימו אומרת.

״זוזי הצידה, ילדה טיפשה...״ אמר הקול הקר.

לילי נשארה במקומה בגבורה.

״שתק!״ צעק הקול הקר.

״אוקיי, עכשיו זה רק אני ואתה! בוא תראה לי מה אתה מסוגל!״ אמר הארי בתוך ראשו, אבל יצא לו רק בירבור מוזר.

״אבדה קדברה!״ צעק האיש, וכיוון את העץ שבידו לכיוון הארי.

כאב חד פילח את ראשו.

האיש נעלם, והוריו של הארי קמו מהריצפה.

כלומר, הארי ראה את אמא שלו קמה, ושמע את קול אביו מהמטבח.

הארי נרגע מעט כאבא שלו נתן לו את הצעצוע, אבל הבית היה הרוס לגמרי.

31.7, 1991, מכתש גודריק

״יום הולדת להארי, יום הולדת שמח!״ שרו הוריו של הארי במקהלה.

היום יום הולדתו האחד- עשר של הארי, והוא נראה נרגש במיוחד.

המכתב להוגוורטס הגיע לא מזמן, והארי התרגש כמו שלא התרגש מעולם. חוץ מהפעם שדאדלי, בן דודו השמנוני, בא (דודה פטוניה הכריחה אותו, למרות שהיא שונאת את אמא)

ואביו שם לדאדלי כרית פלוצים.

(אסור לספר להם שאנחנו קוסמים)

הארי הלך עם הוריו לסמטת דיאגון, שם כולם השתחוו לפניו. (הארי הביס את וולדמורט, זוכרים?)

רק ילד חיוור עם שער בלונדיני ועיניים אפורות לא היה מושג מיהו, והתחיל לדבר על הבתים.

הוא כנראה בא ממשפחה סלית׳רינית, אז הארי יצא מהחנות מהר אחרי שאמר לילד שהוא לא מסכים איתו על נטייתו טהורת הדם.

ג׳יימס אמר להארי לא לדאוג, ושהרבה ילדים עם דם לא טהור מגיעים להוגוורטס, לדוגמא, הוא חצוי דם.

ושאמא של הארי, לילי, הגיעה ממשפחה מוגלגית, למשל.

1.9, 1991, רציף תשע ושלושה רבעים

״תכתבו לי?״ שאל הארי בחשש.

״כל יום, אם תרצה״ אמרה לילי.

״רק שלא תצא לי סלית׳ריני, אה?״ צחק ג׳יימס.

״אבא, אני רציני. אני מתכוון לבקש ממצנפת המיון שלא תשים אותי בסלית׳רין״ אמר הארי, ופניו הרצינו.

״מה שבא לך, בן. מבין את הפחד שלך״ אמר ג׳יימס, נכנע.

״תגידו לסיריוס שיכתוב לי גם? ולרמוס?״ שאל הארי.

״רק אם תהיה גריפי- לא אמרתי כלום״ אמר ג׳יימס, אחרי שראה את מבטה של לילי.

״אבא מתלוצץ. בכל בית שתהיה סיריוס, רמוס ואנחנו נכתוב לך, ואני אדאג לזה.״ אמרה לילי, והדגישה את המשפט האחרון.

הארי צחק ועלה על הרכבת.

		הפרק הבא