הזנבקרנית ההונגרית

סקורפיו ניסה לפרוץ את הכלוב בכל כוחותיו אך בלא הצלחה. "תנו לי לצאת!" נהם סקורפיו וגיצים יצאו מנחיריו, "תוציאו אותי מכאן!" נהם בשנית.

כעבור שעתיים סקורפיו החליט להוציא את המזכרת היחידה מאמא שלו, התליון האדום. התליון האדום היה אדום מעוטר בזהב ושלשלאותיו בצבע אדום ארגמן מהודר.

ומבחוץ, התליון נראה כמו שרשרת של ראפרים רק מהודרת וקטנה קצת יותר. סקורפיו ראה מחוץ לכלובו ביצה מוזהת ותהה:" האם?אחרי כל כך הרבה שנים? זה היה פה?

רגע אחד... אח שלי שם!" אמר סקורפיו בלהט והתחיל להבין למה קוראים לו זנבקרן הונגרי, פתאום זנבו החלק הפך לזב קוצים כה חד שאם גברת פומפרי הייתה רואה זאת, הייתה מתעלפת.

הוא שבר את הכלוב וגנב את ביצת הזהב וחשב:" רגע! התליון שלי!". סקורפיו רץ אל הבקתה בכדי לקחת את התליון, וכשלקח, החצי-ענק הזה הופיע.

סקורפיו כבר לא היה נחמד, הוא שרט את קרסולו של האגריד וגילח אותו היטב. "שום דבר לא ימנע ממני להחזיר את כל אחי!" נהם סקורפיו ביער, הוא קבע לעצמו מטרה: כל אחיו ימצאו.

סקורפיו החליט שיהיה לו מחבוא, הוא החליט שיהיה לו מחבוא כל כך טוב, שאפילו עם בוטאקרלים יחפשו אותו הם לא יצליחו. סקורפיו חפר בור ענקי עם שטח עצום והכין לעצמו בית חדש, 

בעודו יודע שאינו יכול לחזור למערה שבה חי. יחסית לבור ביתו החדש היה דיי נוח ונראה טוב, מכיוון שלקח כל דבר שהיה בביתו, למזלו גם לקח את שמיכת הנוצות הקסומה שנתנה לו דודתו כאשר באה לבקר.

סקורפיו ידע שבכל זאת יש סכנה שימצאו את מחבואו ולכן את ביצת הזהב הסתיר מתחת למיטה שבנה מ-17עצים, הוא בנה 8 מיטות.לו, לאחיו ול-6 אחיו האחרים, כאשר ימצאם, יספר להם את כל מה שקרה בזמן זה.

הוא יצא בעודו בטוח שהכל מוסתר היטב, אבל הכל השתבש כאשר ראה את אביו רודף אחריו, ועיניו נצצות ברשעות ובתיאבון גדול לרצוח עוד מישהו, סקורפיו טס מהר ככל האפשר והוא עוד שניה נפגע מלהבה מתמשכת.

"להבה כחולה?!" חשב לעצמו סקורפיו. "אני חייב לברר מה קרה, לפני שעוד מישהו ימות" חשב לעצמו וטס ישר אל כיוון האגם, וכאשר היה כה קרוב לאגם, עלה למעלה ואביו התרסק במים. הוט טס אל ביתו החדש, בלי לדעת מתי יוכל לצאת משם.

הפרק הקודם		הפרק הבא