הבכי

הוא בכה. דווקא עכשיו, כשהוא גוסס לאחר חיים ארוכים שמנע את עצמו מזה.

הוא בכה על אחיינו, שראה בו אב לאחר שמשפחתו מתה.

הוא נזכר במילותיו האחרונות של אחיו: "חיי נגמרו. נפגש....אולי"

הוא בכה על הילד שבו, הילד בן השבע שהלך בפעם הראשונה לבית הספר, הילד בן העשר שהתאהב בפעם הראשונה... הילד שנהנה מהחיים.

הוא בכה, על חיים שלמים שנגמרו.

הוא בכה, הדבר הראשון והאחרון שעשה בחייו.

הוא נשם את נשימותיו האחרונות. הוא מת.