אוסף סקורבוס בכריסמס

אוקיי, אני מצטערת שלא העלתי פרק הרבה זמן, פשוט יש לי מבחן במתמטיקה ואני צריכה להתכונן אבל היה לי רעיון סו... תהנו.

מאלק- מאלק זה אחד האוטופים שלי.

ליהי מאלפוי- לא אמור להיות לזה כל כך עלילה, אבל נראה מה יתפתח פה.

ליאור מאלפוי- תמשיכי לכתוב דרארים. אבל עם סוף טוב.

היה מוזר לראות את הוגוורטס ריקה כל כך, בלי קולות הצעדים ורשרושי הגלימות היא נראתה כמו חדר בלי ספרים*.

עכשיו הוא יכול להחזיק את ידו הקרירה של סקורפיוס, להיות קרוב אליו ולא לפחד מהומופובים, מג'יימס, וממשפחתו שלו.

הם לא יפריעו לנו, הוא חשב בליבו.

חוץ מזה, כמובן, שסבתו ואמו החליטו שהוא צריך לחזור הביתה לחג המולד, ואיך שהוא שמו לב שהוא לא באוטו המוגליגי רק לאחר שהגיעו הביתה.

ולכן, ג'יימס סיריוס פוטר המהולל והלא רצוי במקום הזה ובזמן הזה, הופיע מעבר לפינה, ראה את ידיהם השלובות ועשה את הדבר שלו ציפה אלבוס.

הוא קילל אותו. לא עם שרביט, כמובן, עם הפה.

לאחר קללות שלוודאי היו גורמות לו לפה מלא בסבון מסבתא מולי, ג'יימס אמר: "אמא שלחה אותי להביא אותך פגם גנטי".

לבסוף, בעזרת האח והאבקת שלו שבחדרה של מקונגל, עברו השלושה אל ביתם של הפוטרים.

אלבוס וסקורפיוס עלו לחדרו של אלבוס. "עדיין טוב יותר מלהיות באחוזה הקפואה?" לחש אלבוס באוזנו של סקורפיוס.

"כל עוד אני איתך"

הם התנשקו והארי נכנס לחדר.

אני יודעת שזה קצר וגרוע, אבל אני לא טובה בפלאפים. דמויות אף פעם לא מתות שם. אני עובדת על פרק ב"כל אחד צריך אמא" שעל טדי. לו לא יהיה סוף טוב במיוחד.

הפרק הקודם