הפטרונוס של לילי

ג'יימס הסתובב במדשאות של הוגוורטס לבדו, מהורהר, והביט אל הכוכבים ואל הירח הדקיק.

הוא הרכין את ראשו וליחך מעט עשב.

לפתע הוא שמע רחש פתאומי ואוזניו הזדקפו.

דמות בלתי נראית הלכה והתקרבה אליו, רומסת עשבים וענפים בצלילי התפצחות שנשמעו היטב לאזניו הרגישות.

מי שזה לא יהיה, הוא בטח משתמש בגלימת ההיעלמות שלי, חשב ג'יימס ונזף בעצמו על כך שהשאיר את הגלימה בחדר המועדון, היכן שכל תלמיד מגריפינדור יכול בקלות לקחת אותה.

לפתע, הדמות הורידה את הגלימה.

זו הייתה לילי.

ממתי היא מסתובבת בחוץ בשעות החשכה? לילי אף פעם לא עושה דברים כאלה.

"אייל," היא אמרה ברוך וליטפה את צווראו של ג'יימס, עיניה הירוקות המדהימות נוצצות בחיבה.

ג'יימס לא היה מוטרד יותר מכך שלילי עוברת על הכללים של בית הספר.

לילי המשיכה ללטף אותו.

"מי היה מאמין," היא מלמלה לעצמה, "בפעם הראשונה בחיים שלי שאני מסתובבת מחוץ לטירה בחושך אני מוצאת את החיה האהובה עלי."

היא התיישבה, וג'יימס רבץ לצדה על הדשא, נהנה מכל שניה.

חבל שסיריוס לא רואה אותי עכשיו, חשב ג'יימס בשמחה מופרעת. 

 "אני כבר לא יכולה להיות חברה של סוו יותר," אמרה לילי פתאום, לאחר דקות ארוכות של שתיקה.

היא העבירה יד בשיערה האדמוני.

"הוא קרא לי בוצדמית," היא אמרה, "לכל בני המוגלגים הוא קורא ככה. והוא מסתובב עם אוכלי מוות."

היא נאנחה.

"מה אני יכולה לעשות? אין לי באמת חברים עכשיו. הבנות בגיל שלי מתנהגות כמו מפגרות.

ואשר לבנים... אף אחד מהם לא מוצא חן בעיני... חוץ מג'יימס, "

את המילה אחרונה היא הדגישה במכוון בגועל מהול ב.. חיבה אולי?

"שהיה יכול להיות ממש חמוד אם הוא לא היה פוץ ברמה אוניברסלית.", היא המשיכה, וג'יימס הרכין מעט את ראשו עטור הקרניים.

"הלוואי שהוא היה נרגע. אני יודעת שהוא לא חייב להיות כזה סתום ולהתעלל במי שחלש יותר ממנו ולהשוויץ כל הזמן."

היא נאנחה.

"הלוואי שפשוט יכולתי להגיד לו שאני מאמינה שהוא יכול לקלף את השכבות החיצוניות האלה של ההתנהגות שלו ולהגיע למי שהוא באמת, אבל זה לא עובד ככה.

אין דרך להגיד לו את זה בצורה ישירה, בלי שאף אחד ישמע את זה חוץ ממנו."

לילי נאנחה שוב והתחילה ללטף לגיימס את הגב.

"או שיש דרך?", היא שאלה את עצמה בקול

ואז הביטה לג'יימס ישר בעיני האייל הענקיות שלו.

"אייל." היא אמרה, "תגיד לג'יימס..." לילי נאבקה לשמור על סבר פנים רציני, אך לבסוף היא נכנעה וחייכה, "...שאין איילים בהוגוורטס והוא לא עובד על אף אחד."

ואז ג'יימס הפך לאנושי, והם התחבקו לאור הירח.

"אני אשתנה," הוא הבטיח לה. 

הפרק הקודם